הנרי מורגנטאו (האב) – הבדלי גרסאות

 

עושרו של מורגנטאו איפשר לו לתרום ביד רחבה למסע הבחירות של הנשיא [[וודרו וילסון]] בשנת [[1912]]. הוא נתמנה למזכיר הכלכלי של [[המפלגה הדמוקרטית]] בשנת 1912 ושוב בשנת [[1916]]. הוא מונה להיות שגריר ארצות הברית באימפריה העות'מאנית בשנים 1913 - 1916. הוא קיווה לזכות במשרת שר בממשלה, אך לא זכה בכך. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הפכה השגרירות האמריקאית ב[[איסטנבול]] לנציגות העקיפה של מדינות ההסכמה, שפינו את שגרירויותיהן עם פרוץ הלחימה. בנובמבר [[1914]] התריע מורגנטאו על המצב הקשה של [[היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה|היישוב היהודי בארץ ישראל]] (ארץ ישראל הייתה אז חלק מהאימפריה), התרעה שהביאה לסיוע של יהודי ארצות הברית (בין היתר של הבנקאי והנדבן [[יעקב שיף]]) והממשל האמריקאי, ששיפר את מצב היישוב בצורה משמעותית.

 

לאחר תום המלחמה שימש מורגנטאו כיועץ לענייני מזרח אירופה והמזרח התיכון ב[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת השלום בפריז]], ואחר כך עבד עם גופים שפעלו לאחר המלחמה, כמו הוועדה שעסקה בסיוע למזרח התיכון והנציבות שהוקמה לשם יישוב הפליטים היוונים ו[[הצלב האדום]] האמריקאי. בשנת [[1933]] הוא היה הנציג האמריקאי ל[[ועידת ז'נבה (1933)|וועידת ז'נבה]].