קלינינגרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ ויקיזציה, קישורים פנימיים, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 36:
}}
[[קובץ:Old_cathedral_of_Kaliningrad_in_Russia.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''קלינינגרד''' (ב[[רוסית]]: '''Калининград''') היא [[עיר נמל]] לחוף [[הים הבלטי]] ובירתו של [[קלינינגרד (מחוז)|מחוז קלינינגרד]], [[מובלעת]] [[רוסיה|רוסית]] בין [[פולין]] לבין [[ליטא]]. שטחה של העיר 215.7 קמ"ר[[קילומטר רבוע]] והיא מאכלסת כ-460,000 תושבים ([[2016]]). העיר הייתה סגורה ל[[תיירות|תיירים]] עד [[1989]], ושימשה עיר אסטרטגית צבאית, עקב קרבתה לנמל היחיד באזור שאינו קופא בחורף.
 
בעבר הייתה קלינינגרד ידועה בעיקר בשם הגרמני '''קניגסברג''' (ב[[גרמנית]]: '''Königsberg''', {{שמע|קובץ=De-Königsberg.ogg}}) וכן בשם הפולני '''קרולבייץ''' ('''Królewiec''') והליטאי '''קרליאוצ'יוס''' ('''Karaliaučius'''). היא הייתה בירת המחוז [[פרוסיה המזרחית]] של [[גרמניה]], לפני כן בירת [[דוכסות פרוסיה]] ולפני כן בירת מדינת [[פרוסיה]] של [[המסדר הטבטוני]] הגרמני. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ([[1944]]) הופצצה קניגסברג על ידי [[חיל האוויר המלכותי|חיל האוויר הבריטי]] וחלקים גדולים ממנה נחרבו. לאחר כיבושה על ידי [[הצבא האדום]] ב-[[1945 ועד ינואר 1950]] [[גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה#ברית המועצות ושטחים מסופחים|הוגלתה כל אוכלוסייתה הגרמנית-פרוסית]], כ-550,000 נפש, ל[[שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה]] - [[מזרח גרמניה]] מ-[[1949]], והוחלפה באוכלוסייה רוסית שמנתה כ-600,000 נפש.
 
==גאוגרפיה==
שורה 45:
==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|מדינת המסדר הטבטוני}}
קניגסברג (ב[[גרמנית]] הר המלך) נוסדה בשנת [[1255]] על ידי מלך [[בוהמיה]] [[אוטוקאר השני]], שבא לעזרת האבירים הטבטונים במהלך כיבוש פרוסיה, שהוסווה כניסיון לנצר את האוכלוסייה הפגנית, ולכן היה קרוי [[מסעות הצלב הצפוניים]]. במשך כמה עשרות שנים הכניע המסדר הטבטוני בעזרת אבירים ממערב אירופה את העמים הבלטים, שהפכו בסופו של דבר לגרמנים. עם זאת, השפה הבלטו־פרוסית השתמרה עד [[המאה ה-18]].
 
קניגסברג הייתה בירת "סמביה", אחד מארבעה מחוזות הכנסייה של פרוסיה על פי החלוקה מ-[[1243]], שנקבעה על ידי נציג ה[[אפיפיור]] [[ויליאם ממודנה]]. נבנתה בה קתדרלה (Königsberger Dom), ו"אדלברט מפראג" נקבע בה כקדוש הראשי. קניגסברג הייתה חברה ב[[ברית ערי הנזה|ברית ההאנזה]] ונמל חשוב ל[[פרוסיה]], ול[[ליטא]].
שורה 56:
קניגסברג התפתחה והפכה לעיר הגדולה ביותר בדוכסות פרוסיה, שעתה הייתה חלק מ[[האיחוד הפולני ליטאי|חבר העמים הפולני-ליטאי]] ונהנתה מ[[אוטונומיה]] ניכרת, [[פרלמנט]] נפרד, וזכות למטבע נפרד.
 
[[אנה מפרוסיה]], בתו של [[אלברכט פרידריך, דוכס פרוסיה]] (שלט [[1568]]-[[1618]]) נישאה ל[[יוהאן זיגיסמונד, הנסיך הבוחר מברנדנבורג]]. נישואין אלה איפשרו ליוהאן זיגיסמונד לספח את דוכסות פרוסיה כשחמיו נפטר ב-[[1618]]. מכאן ואילך נשלטה פרוסיה על ידי האלקטורים של ברנדרבורג.
 
בתקופה הזו קניגסברג הפכה גם למוקד הראשון של ספרות ליטאית כתובה. בשנת [[1653]] הודפס בה הדקדוק הראשון של השפה הליטאית, אשר נכתב על ידי דניאל קליין.
 
===ברנדנבורג-פרוסיה והאימפריה הגרמנית===
על פי הסכם שנחתם בשנת [[1660]] השתחרר [[בית הוהנצולרן]] מהכפיפות למלך פולין עד שהשושלת תיכחד (מה שקורה בפועל רק ב-[[1918]]), ובמקרה זה פרוסיה הייתה אמורה לחזור לשלטון המלך הפולני. בטקס ההכתרה שנערך בקניגסברג בשנת [[1701]] הפכו בני הוהונצלורן להיות [[מלכי פרוסיה]], עצמאיים סוף סוף משלטון המלך הפולני, וב-[[1795]] תחת שלטון [[נפוליאון]], פרוסיה עזבה את [[הקיסרות הרומית הקדושה]] של האומה הגרמנית. קניגסברג הייתה בירת מחוז פרוסיה מחוץ לגבולות הרשמיים של הקונפדרציה הגרמנית (Deutscher Bund) בשנים [[1815]]–[[1866]], עד איחוד גרמניה, שאז נכללה באימפריה הגרמנית ([[1871]]).
בטקס ההכתרה שנערך בקניגסברג בשנת [[1701]] הפכו בני הוהונצלורן להיות [[מלכי פרוסיה]], עצמאיים סוף סוף משלטון המלך הפולני, וב-[[1795]] תחת שלטון [[נפוליאון]], פרוסיה עזבה את [[הקיסרות הרומית הקדושה]] של האומה הגרמנית. קניגסברג הייתה בירת מחוז פרוסיה מחוץ לגבולות הרשמיים של הקונפדרציה הגרמנית (Deutscher Bund) בשנים [[1815]]-[[1866|66]], עד איחוד גרמניה, שאז נכללה באימפריה הגרמנית ([[1871]]).
 
קניגסברג הפכה מרכז לחינוך כאשר נוסדה אוניברסיטת אלברטינה בשנת [[1544]] על ידי אלברכט פון ברנדנבורג-אנסבך. קניגסברג הייתה עיר הולדתו של ה[[מתמטיקאי]] הידוע [[כריסטיאן גולדבך]] (1690) וביתו של ה[[פילוסוף]] [[עמנואל קאנט]]. ב-[[1736]] המתמטיקאי [[לאונרד אוילר]] השתמש בצורה בה מסודרים הגשרים והאיים של קניגסברג כבסיס לבעיית 7 [[הגשרים של קניגסברג]], שהובילה לפיתוח [[תורת הגרפים]].
שורה 74 ⟵ 73:
ב-[[1932]] סילק ה[[קאנצלר גרמניה|קאנצלר]] [[פרנץ פון פאפן]] את ממשלתה החוקית (הסוציאל-דמוקרטית) של פרוסיה בראשות [[אוטו בראון]] והגאולייטר [[אריך קוך]] החליף את הממשל המקומי בין [[1933]] ל-[[1945]].
 
קניגסברג הופצצה על ידי [[חיל האוויר המלכותי]] ה[[בריטניה|בריטי]] באוגוסט [[1944]]. חלקים מהאוכלוסייה הגרמנית נמלטו מפני התקדמות [[הצבא האדום]] בתחילת 1945, אך חלקם חזרו לאחר שהעיר נכנעה ב-[[9 באפריל]] 1945 במהלך [[מבצע פרוסיה המזרחית]]. עם זאת, כל התושבים הגרמנים שנותרו בעיר בסוף המלחמה, כ-200,000 איש מתוך אוכלוסייה מוערכת של 316,000 שלפני המלחמה, גורשו בכוח או נהרגו על ידי ה[[ברית המועצות|סובייטיים]] בשנים 1945-19491945–1949. רבים מתו הן ברעב במהלך השלבים האחרונים של המלחמה והמחסור שנבע ממנה, והן במהלך הגרוש הסובייטי.
 
רבים מהפליטים והמגורשים הצטרפו לארגון "הטריטוריות של מזרח פרוסיה" (Landsmannschaft Ostpreussen, ארגון שמטרתו להחזיר את מזרח פרוסיה לגרמניה), בעוד שתושבים רבים אחרים התפזרו ברחבי העולם. במוזיאון העיר של [[דואיסבורג]] יש אוסף קטן העוסק בהיסטוריה של קניגסברג, אף שרוב המסמכים ההיסטוריים אבדו בתקופת השלטון הקומוניסטי, בשל הניסיון הקומוניסטי לשכתב את ההיסטוריה ולטעון כי קניגסברג הייתה שטח סלאבי.
שורה 85 ⟵ 84:
במהלך [[המלחמה הקרה]] הייתה קלינינגרד נמל צבאי חשוב, והשליש הצפוני של [[מזרח פרוסיה]], שהפך לחלק מרוסיה בשם "קלינינגרד אובלסט" של ברית המועצות, היה סגור למבקרים.
 
בתחילת שנות ה-90, עם פירוק ברית המועצות, הפכו [[ליטא]] ו[[בלארוס]] למדינות עצמאיות, דבר שהפך את מחוז קלינינגרד ל[[מובלעת]]למובלעת רוסית. בשנת [[2004]] התקבלו פולין וליטא כחברות ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], כך שהמחוז כולו היה מוקף על ידי מדינות האיחוד האירופי. עקב כך הוגדרו הסדרי נסיעה מיוחדים לתושבי האזור. במחוז פעלה חברת התעופה [[ק.ד. אוויה]] אשר הקלה על המעבר מהמובלעת ואליה, אך חברה זו פשטה את הרגל בסתיו 2009.
 
לאחר התמוטטות ברית המועצות נערך דיון האם להחזיר לעיר את שמה הקודם, כפי שאירע לערים אחרות ברוסיה כדוגמת [[סנקט פטרבורג]] והעיר "טבר", שגם שמה שונה ל"קלינין" בתקופה הסטליניסטית. לאחר דיונים הוחלט להשאיר את השם קלינינגרד לפחות למשך השנים הקרובות. עם זאת, פרסומות של חברות תיירות מקומיות נוהגות להשתמש בשם "קניג" (צורה רוסית מקוצרת של קניגסברג) לעיר.
 
בעיר נמצאת המפקדה הראשית של [[הצי הבלטי]] של רוסיה. בקיץ [[2018]] העיר תארח ארבעה משחקים בשלב הבתים ב[[מונדיאל 2018]], לאחר שנחנך בה [[אצטדיון קלינינגרד]] החדש.{{הערה|[https://www.kan.org.il/item/?itemId=30784 ברוכים הבאים לחלום של פוטין שמעורר חרדה ברחבי העולם]}}
 
==תחבורה==
שורה 95 ⟵ 94:
 
==ספורט==
בעיר משחקות כמה קבוצות ספורט כשהחשובה שבהן היא קבוצת ה[[כדורגל]] [[בלטיקה קלינינגרד]], המתמודדת ב[[ליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה|ליגת הכדורגל הלאומית]] המארחת את משחקיה ב[[אצטדיון קלינינגרד]] המכיל 35,000 מושבים (בעבר אירחה את משחקיה [[אצטדיון בלטיקה קלינינגרד]] המכיל 14,660 מושבים). קלינינגרד היא אחת מהערים המארחות ב[[מונדיאל 2018]].<ref>{{הערה|[http://ria.ru/sport/20120929/762313836.html#13595642808032&message=resize&relto=register&action=addClass&value=registration Калининград примет матчи чемпионата мира по футболу 2018 года.] «РИА Новости» // ria.ru (29.09.2012)</ref>}}
 
בשנים [[2006]]–[[2013]] קבוצת כדורעף הנשים דינמו ינטאר ייצגה את העיר ב[[אליפות רוסיה בכדורעף נשים]] והיכל הבית שלה ינטארני המכיל 7,000 מושבים משמש כמגרש הבית של [[נבחרת רוסיה בכדורעף]].
שורה 101 ⟵ 100:
בעבר ייצגו את העיר מועדוני כדורגל אחרים כדוגמת [[וסט קלינינגרד]], "בלטיקה-2", אך אלה היו קבוצות חובבניות.
 
בתחום ה[[רוגבי]] העיר הייתה מיוצגת על ידי "וסט-זבזדה" שזכתה בגביע הרוסי ברוגבי בעונת [[1994]] והתמודדה בצמרת [[אליפות רוסיה ברוגבי]] בשנים [[1994]]-1994–[[1995]].
 
בעיר ובמחוז כמה מועדוני [[הוקי קרח]] ו[[בנדי]] ומאז יוני [[2014]] פועלת בה ליגת ההוקי האזורית של קלינינגרד (ב[[רוסית]]: «Калининградская региональная хоккейная лига» ,КРХЛ).
 
מנובמבר [[2013]] יש בעיר גם מועדון [[פוטבול]] מקצועני שהתמודד ב[[אליפות רוסיה בפוטבול|ליגת הפוטבול האמריקאי]].<ref>{{Cite news|title=Ósemkowa kulminacja - PLFA|url=http://plfa.pl/news/2050/|work=plfa.pl}}</ref><ref>{{Cite news|title=ВЛАФ. «Рыси» обыграли «Янтарных Ястребов» и взяли титул – First & Goal|url=http://firstandgoal.ru/2016/09/vlaf-lynxes-won-league/|work=First & Goal}}</ref>.
 
==יהודים בקניגסברג==
יהודים החלו להתיישב בקניגסברג החל מסוף [[המאה ה-17]], ובמחצית המאה ה-18 כבר הייתה בקניגסברג קהילה יהודית מבוססת. רבים מתושביה היהודים של קניגסברג למדו באוניברסיטה של עיר זו והתערו בחיי התרבות הגרמנים. לקראת סוף המאה ה-18 הפכה קניגסברג למרכז [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] היהודי השני בחשיבותו אחרי ברלין ויצא בה לאור העיתון העברי "[[המאסף]]". גם אבי [[תנועת המוסר]], רבי [[ישראל סלנטר]], חי בעיר בשנותיו האחרונות ונפטר בה.
 
בקניגסברג היה כנראה [[בית דפוס]] גדול ועתיק למדי, ייתכן שבבעלות יהודית. [[יואל משה סלומון]] למד כאן את מלאכת הדפוס בנעוריו. ספרים רבים וייחודיים הודפסו בקניגסברג, עותקים מהם נמצאים בספריית [http://books.chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=content&catalog=hcatalog&mode=browse&field=PLACE&oys=%25F7&oys2=%F7%F0%E9%E2%F1%E1%F8%E2&browse_limit=0&search_mode=alefbet חב"ד] וכן בספרייה הלאומית, כולל ספרים מראשוני החסידות כתבי [[המגיד ממעזריטש]], אך גם ספרים נגד החסידות כמו [[זמיר עריצים]]. עותק ייחודי מספרו של ברוך [[שפינוזה]] מוכן לדפוס עם הערות בכתב ידו נמצא לאחר המלחמה והועבר ל[[אוניברסיטת חיפה]]. על גלגולי ספר זה ראו [http://lib.haifa.ac.il/www/nedirim/heb/shpinoza.html]
 
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת [[1933]] היו בקניגסברג כ-4,000 יהודים. הגרמנים במזרח פרוסיה היו בעלי נטיות לאומניות ו[[אנטישמיות]] חזקות, והקהילה הקטנה, שהייתה מפולגת בין זרמים דתיים ופוליטיים, נאלצה להתאחד מול החקיקה האנטי יהודית. כך למשל הוקם בשנת [[1934]] בית ספר יהודי בקניגסברג. יומנו של בית הספר וקורותיו מתועדים באתר [[יד ושם]], ותמונת בית הכנסת הגדול עם הניגונים המיוחדים שבו הונצחו על גבי תקליטור של [[בית התפוצות]].
 
בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר [[1938]], הוא [[ליל הבדולח]], שרף המון גרמני את חמשת [[בית כנסת|בתי הכנסת]] של קניגסברג וחלק מבית הספר ששכן באחד מבתי הכנסת. חלק מהיהודים הצליח להגר ורובם נשלחו ל[[גטו טרזיינשטט|טרזיינשטט]] (Theresienstadt) עד סוף [[1942]]. עם כבוש העיר על ידי הסובייטים נותרו בה יהודים מעטים, בעיקר כאלה שהיו נשואים ללא-יהודים. בשנת [[1948]] גורשו יהודים אלה יחד עם תושביה הגרמנים של העיר שהפכה לקלינינגרד.
שורה 123 ⟵ 122:
*[[אוניברסיטת קלינינגרד|האוניברסיטה של קלינינגרד]]
*הביצורים העתיקים
 
==ערים תאומות==
* {{עיר תאומה|אולבורג|דנמרק}}
* {{עיר תאומה|ביאליסטוק|פולין}}
* {{עיר תאומה|אלבלונג|פולין}}
* {{עיר תאומה|גדנסק|פולין}}
* {{עיר תאומה|לודז'|פולין}}
* {{עיר תאומה|גדיניה|פולין}}
* {{עיר תאומה|אולשטין|פולין}}
* {{עיר תאומה|טורון|פולין}}
* {{עיר תאומה|זאבז'ה|פולין}}
* {{עיר תאומה|חרונינגן|הולנד}}
* {{עיר תאומה|זוולה|הולנד}}
* {{עיר תאומה|מאלמה|שוודיה}}
* {{עיר תאומה|קאלמאר|שוודיה}}
שורה 156:
* אתר מיוחד במינו מציג את [http://members.upc.nl/joostr/PLAN-ORTE-KOENIGSBERG.htm מפת קניגסבורג] כשעל גבה נקודות תצפית עם תמונות מלפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ולאחריה.
* {{ג'ואיש ג'ן|2918852}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}