פירוז הראשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מנהיג}}
'''פּירוֹז הָרִאשׁוֹן''' היה מלך [[האימפריה הסאסאנית]] בין השנים 459 – 484. פירוז היה בנו של [[יזדגרד השני]] וירש את אחיו, [[הורמיזד השלישי]] (457 – 459), לאחר שרצח אותו בסיועם של האפתליטים.
[[תמונה:Perozi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע של פירוז הראשון. מצד שמאל מוצג דיוקנו, ומצד ימין מזבח]]▼
▲'''פּירוֹז הָרִאשׁוֹן''' היה מלך [[האימפריה הסאסאנית]] בין השנים 459 – 484. פירוז היה בנו של [[יזדגרד השני]] וירש את אחיו, [[הורמיזד השלישי]] (457 – 459), לאחר שרצח אותו בסיועם של האפתליטים.
▲[[
פירוז חתר להגיע להסכם שלום עם [[האימפריה הביזנטית]]. הוא הצליח בכך, אך נכשל במאבקו באפתליטים. במהלך המלחמה נגדם נפל בשבי ונאלץ להפקיד את בנו, [[קבאד הראשון]], כבן ערובה עד שיאסוף סכום כסף מספיק לכופר עבורו. לאחר ששחרר את בנו, צעד פירוז בראש צבאו מזרחה במטרה למנוע מהאפתלטים לבזוז את ממלכתו, אך איבד את דרכו במדבר, נפל בידיהם ונהרג. צבאו כמעט והושמד כליל. לאחר מותו על על כס השלטון אחיו, [[בלש (שליט פרס)|בלש]].
בימיו של פירוז, שהיה נתון להשפעתם הרבה של ה[[זורואסטריות|זורואסטרים]], סבלה האימפריה הססנידית מרעב, חוסר יציבות ופגעים נוספים. סופר דברי ימי פרס אף כתב עליו "מושל שהביא רעה, המזל הרע של עמו".
פירוז נהג כלפי היהודים באכזריות רבה; הוא אסר והוציא להורג (470) את החכמים [[אמימר בר מר ינוקא]] ורב משרשיא בר פקוד ואת [[ראש הגולה]] הונא מרי בר מר זוטרא, חייב את היהודים להישפט ב[[בית משפט|בתי המשפט]] הפרסיים, אסר על קיומם של [[בית ספר|בתי ספר]] יהודיים, [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[בית מדרש|בתי מדרש]], מסר ילדים יהודים לחינוך זורואסטרי, וציווה, בעקבות תקרית שבה נהרגו שני [[אמגוש]]ים (כוהני דת; או, על פי דעה אחרת, בעקבות [[עלילת דם]] על הלקאתם), להרוג מחצית מיהודי [[איספהאן]] ולמכור את ילדיהם לעבדות (472, ייתכן שהילדים נמסרו לשמד). על מעשים אלו כונה בפי היהודים "פירוז רשיעא".
גם את ה[[נצרות]] רדף פירוז, אך לא את [[המינות הנסטוריאנית]], שלא הייתה נהוגה ברחבי האימפריה הביזנטית.
| |||