פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני שנה
מ
←‏מקור הדין: יש כבר פעם אחת
על פי דין התורה, [[נידה]] רגילה, כלומר אשה שראתה [[דם]] שיצא מה[[רחם]] במהלך [[שבעת ימי הנידה]] אינה צריכה לספור שבעה ימים נקיים ללא ראיית דם, אלא עליה למנות שבעה ימים בהם היא טמאה, ובסיומם אם לא תראה דם, האשה טובלת ונטהרת. לעומת זאת, במצב זיבה - אם אשה ראתה דם יום אחד או יומיים בתוך [[אחד עשר ימי הזיבה]] צריכה לספור רק יום אחד נקי ללא ראיית דם, ובסיומו האשה טובלת ונטהרת (אשה זו נקראת [[זבה קטנה]], או [[שומרת יום כנגד יום]]). רק אישה הרואה דם במשך שלושה ימים רצופים בתוך אחד עשר ימי הזיבה צריכה לספור שבעה ימים נקיים בלא שתראה כל דם לפני שתוכל [[טומאה וטהרה|להיטהר]] (אשה זו נקראת [[זבה גדולה]]).
 
אולם, [[חז"ל]] ראו כי עניין חישוב מחזורי הימים של שבעה ימי נידה ואחד עשר ימי הזיבה מורכב ומסובך, ונשים רבות עלולות לטעות ולהחשיב עצמן כנידה רגילה בעוד שהן בגדר זבה גדולה. לכן, החמירו חכמים [[תקנת חכמים|ותיקנו]] כי כל הנשים שראו דם בכל זמן שהוא תספורנה שבעה ימים נקיים ללא ראיית דם לפני שתטבולנה ותיטהרנה. חומרא זו נקראת '''"[['''חומרא דרבי זירא]]'''"'''.
 
==מתי מתחילה הספירה==