פצאל (בית הורדוס) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זו דעה ולא מציאות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
אנטיפטרוס, שותפו של [[הורקנוס השני]] לשלטון ב[[ממלכת יהודה]], זכה מידיו של [[יוליוס קיסר]] לאחר [[קרב פארסלוס]] ב-48 לפנה"ס בתואר "אפוטרופוס" ("משגיח") כנאמנה של רומא הממונה על הסדר בארץ ועל תשלום ה[[מס]]ים. אנטיפטרוס מיהר למנות, באישור הרומאים, את בניו למושלים: את פצאל למושל [[ירושלים]] ואת הורדוס למושל [[הגליל]].
נאמני הורקנוס חששו כי מטרתו הסופית של אנטיפטרוס לסלק כליל את בית חשמונאי מהשלטון ולכן יזמו את ההתנקשות בחייו של אנטיפטרוס. ההתנקשות היוותה אות פתיחה להפיכה המדינית בירושלים.
==מעורבותו של מליכוס==
מליכוס, אחד ממפקדי הצבא של הורקנוס, ניסה למנוע מאנטיפטרוס להשתלט על יהודה. יוסף בן מתתיהו טען בספרו [[קדמוניות היהודים]] כי "מליכוס חרש מזימה נגד אנטיפאטרוס, כי סבור היה, שמותו של זה יביא ביטחון לשלטונו של הורקנוס" (ספר 14, שורה 277). מליכוס פיתה בשוחד את אחד מהאחראים על משקהו של אנטיפטרוס להרעיל את גביע השתייה שלו, וכך סילק מדרכו את המנהיג האדומי.
כוונתו של מליכוס הייתה גם להוליך שולל את האחים פצאל והורדוס עד שתבוא לידיו שעת כושר לסלקם מן הדרך ואז השלטון יפול לידיו ללא כל הפיכה או שפיכות דמים. משהבינו שני האחים כי מליכוס זומם כנגדם, החליטו להקדימו ולנקום את נקמת אביהם שהורעל, אלא שפרץ ביניהם ויכוח: הורדוס העדיף לתקוף מיידית את מליכוס ולהכריעו, ומנגד חשש פצאל, שהיה מושל ירושלים, שמעשה זה עלול לגרום למלחמת אחים. פצאל הציע לחסל חרש את מליכוס, כדרך שעשה לאנטיפטרוס אביהם, אלא שהורדוס פעל לבד, עצמאית, מול מליכוס ועלה על ירושלים עם כוחותיו.
| |||