אברהם זכות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
←חייו ופעלו: תיקנתי דקדוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
שורה 21:
בין השנים [[1473]]–[[1478]] חיבר את ספרו הראשון, '''החיבור הגדול''', בו תיאר את [[מערכת השמש]]. הספר זכה להצלחה ו[[תרגום|תורגם]] למספר [[שפה|שפות]]. בעקבות ההכרה הציבורית במומחיותו של זכות בתחום האסטרונומיה, צורף על ידי [[ז'ואו השני, מלך פורטוגל]], לצוות מחקר אשר עסק בהכנת לוחות אסטרונומיים וימיים לטובת הימאים הפורטוגזים דוגמת [[וסקו דה גמה]] אשר עסקו במסעות כיבוש וגילוי ברחבי העולם, כמו כן תידרך ספנים בשימוש ב[[אצטרולב]] ששכלל, הוא היה הראשון שהתקין אותו מנחושת במקום עץ ובכך איפשר לספנים לקבוע את מעמד השמש בדיוק רב יותר. הוא המשיך בתפקידו זה גם בתקופת מלכותו של [[מנואל הראשון, מלך פורטוגל|מנואל הראשון]].
הלוחות שחיבר
השפעתו של
:"לפני שציווה לצאת לגילוי הודו, הזמין המלך מנואל אליו את היהודי זכות, שהיה אסטרונום גדול, דיבר איתו בסוד ושאל אותו אם ייעץ לו להיכנס לעובי הקורה, ואם בכלל אפשר לבצע את הדבר... והוא הוסיף שלא יעשה דבר בלי עצתו."
בסוף ימיו, בשנת [[1513]], זכה ר' אברהם זכות להגיע ל[[ירושלים]], הוא ישב בישיבת ר' [[יצחק שולאל]] בה חיבר את לוח [[בלשון קדושה]], שם חי את שנותיו האחרונות. צאצאיו חיים היום בעיקר בישראל, בערים: ירושלים, נתניה ועוד.
על שמו נקרא [[מכתש פגיעה|מכתש]] "Zagut" על הירח.
|