ערבים – הבדלי גרסאות

טרם ימיו של [[מוחמד]], היו תושבי [[חצי האי ערב]] [[עובדי אלילים]], [[נוצרים]] או [[יהודים]] (צאצאי גולים יהודים מארץ ישראל וגם ערבים ש[[גיור|התגיירו]] בהשפעתם, כמו ממלכת [[ח'מירחמיר]]).

התקופה שלפני מוחמד נקראת בספרות האיסלאמית: "תקופת הבערות", או ה[[קדם-אסלאם|ג'אהיליה]]. בתקופה זו היו תושבי חצי האי ערב מחולקים לשבטים הצפוניים והשבטים הדרומיים. המסורת השבטית טענה כי אנשי הצפון הם צאצאיו של [[ישמעאל]] בעוד אנשי הדרום הם צאצאיו של דמות אגדית בשם קחטאן {{מקור}} כאשר יש מי שמציע שקחטאן הוא יקטן בן עבר התנ"כי. {{מקור}}. ב[[חצי האי ערב]], חיו שבטים נודדים ([[בדואים]]) ושבטים קבועים. השבטים הקבועים גרו בערים או ב[[נווה מדבר|נאות מדבר]] ועסקו ב[[חקלאות]] או [[מסחר]]. בניגוד אליהם, השבטים הנודדים עסקו בליווי שיירות שעברו בחצי האי. בהמשך היו גם קבוצות ערביות אשר [[נוצרים|התנצרו]] (ראו: [[ערבים נוצרים]]).

לאחר [[הכיבוש הערבי של המזרח התיכון]] נפוצו ערבים שנדדו מחצי האי ערב אל המרחב שנכבש: [[הלבנט]], [[מצרים]] וארצות [[המגרב]]. לאחר מכן במרוצת ההיסטוריה, החלו רוב בני העמים הכבושים לראות את עצמם כ"ערבים" גם כן, גם אם היה זה רק נושא תרבותי בשל התאסלמות ארצם ועמם ללא קשר דם בכובשים הערבים. הכיבוש הערבי-מוסלמי התרחב גם אל [[אירופה]], עם [[הכיבוש המוסלמי של ספרד|כיבוש ספרד]] בידי ה[[מורים]].