פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 11 חודשים
מ
סידור התמונות ב-IE
ב-1605 רכשו הישועים מתחם חדרים בתוך שער שׂוֵ'אנְווּ (Xuanwu, אחד מתשעת השערים בחומת העיר הפנימית) ובנו בו כנסייה (הקיימת עד היום) הידועה כנאנטאנג (הכנסייה הדרומית). בתקופה זו פנה לריצ'י [[יהדות סין|יהודי סיני]] בשם אַי טיאן (艾田). ריצ'י סיפר במכתב מה-26 ביולי 1605, כי האיש, שכדברי ריצ'י תווי פניו שונים לגמרי מפני סיני, פנה אליו משום שחשב כי אף הוא יהודי. אי טיאן, שהיה אז כבן 60, סיפר לריצ'י כי הוא בא מהעיר [[קאיפנג]] שבמחוז [[הנאן]], שם יש קהילה יהודית פעילה. כי הוא, כמו שאר [[יהדות קאיפנג|היהודים בקאיפנג]], סוגד לאל אחד בלבד. הוא סיפר כי קשה לשמור על הדת היהודית בסין, שכן דיני הכשרות והטוהרה הקשו על היהודים להתמנות לפקידים. אי טיאן ידע לספר לריצ'י גם על קהילת הנסטוריאנים שחרבה. ריצ'י מעולם לא ביקר בקהילה בהנאן, אבל שלח מיסיונר זוטר לשם, שלוש שנים אחר כך, ב-1608, הראשון בשרשרת ביקורי מיסיונרים בקהילה במהלך השנים. למעשה, היה הרב הראשי בקהילה מוכן להעביר את תפקידו לריצ'י בתנאי שיפסיק לאכול [[בשר חזיר]], אבל ריצ'י ויתר על המשרה.
 
====מותו====
[[קובץ:旋转 DSCN1806.JPG|שמאל|ממוזער|200px|המצבה על קברו של מטאו ריצ'י בבייג'ינג]]
[[קובץ:Macau - panoramio (81).jpg|200px|ממוזער|שמאל|פסלו של מטאו ריצ'י ב[[מקאו]]]]
====מותו====
עומס העבודה שהוטל על ריצ'י הלך והתגבר, הוא היה אחראי לארבעת המיסיונים והקפיד לענות לכל מכתב מהכמרים שתחתיו, הוא טיפל בזהירות במתנצרים החדשים, שמספרם הלך וגדל, ודרש התייחסות לכל אחד והימנעות מפגיעה ברגשותיהם. בנוסף עסק בכתיבת הספרים בסינית, ברישום ההיסטוריה של המיסיון (חובה שהוטלה עליו על ידי ראש מסדר הישועים) ובהדרכות לאנשיו. במאי 1610 חלה, ולאחר ששכב על מיטת חוליו שמונה ימים, מת ב-[[11 במאי]] [[1610]]. הוא היה בן 58 במותו.