מירב אלוש לברון – הבדלי גרסאות

בשנת 2010 הצטרפה למועצת [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]] המפקחת על הטלוויזיה והרדיו המסחריים ושימשה בה כחברה בוועדת טלוויזיה ויו"ר הוועדה לפיתוח תקשורתי האחראית על תחום הפקות הטלוויזיה של הרשות. המשיכה לפעול ברשות השנייה בהתאם למטרות שקידמה בה חברתה הקרובה ד"ר [[ויקי שירן]], אותה הכירה בקשת הדמוקרטית המזרחית, ואשר יזמה בהיותה חברת מועצת הרשות השנייה את המחויבות של ערוצי המדיה לרב-תרבותיות. פעילותה של אלוש לברון ברשות התמקדה בקידום הייצוג במדיה של קבוצות לא הגמוניות, בחיזוק היצירה הישראלית והפקות המקור, בהגנה על זכויות יוצרים ובעמידה על ערכים של שקיפות ומנהל תקין ברשות השנייה עצמה. היא קידמה מדיניות של [[העדפה מתקנת]] בנושאי הפקות הרשות ומכרזיה תוך התמקדות ביצירה רב-תרבותית של נשים ועל נשים ובהוצאת מכרזים ייעודיים לפרויקטים תיעודיים העוסקים בעיירות הפיתוח, הפריפריה ופערים חברתיים. אלוש-לברון הייתה בין המבקרים הגדולים של פרשת ההתנצלות של [[ערוץ 10]] ל[[שלדון אדלסון]]. היא פעלה בתוך המועצה למען חשיפה לציבור של מסמכי השימוע, שערכה [[הרשות השנייה]] לערוץ 10 בעקבות האירוע, ובאפריל 2014 התפטרה מתפקידה במחאה על התנגדות הנהלת הרשות ומועצת הרשות להוציא לציבור את הפרוטוקולים מן השימוע ללא השחרתם.{{הערה|{{העין השביעית|אורן פרסיקו|עיון במסמכים: בפיקוח היועצת המשפטית|97169|11 בפברואר 2014}}{{ש}}