חטיבת כרמלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרה של תבנית:ישראל והחזרה של תבנית:דגל/ישראל – אחידות.
מאין תקציר עריכה
שורה 68:
|}
===גדוד 21 - נפת זבולון===
גדוד 21 ששמו היה "נפת [[עמק זבולון|זבולון]]" הוקם רשמית ביום [[25 בדצמבר]] [[1947]] בטקס שנערך בגבעת שמיר ליד [[רמת יוחנן]] ליד בניין ששימש לפני כן כמרכז אימונים (כיום [[חוות הצופים]]). ההקמה התקיימה באמצעות מסדר בפני מפקד הגדוד [[בן עמי פכטר]]. תחום החבל היה מנקודה שבין [[שער העמקים]] ו[[ג'למי]] עד מבואות חיפה, וומחרייבהומחרייבה שעל [[הר הכרמל]] ועד מבואות [[עכו]]. היישובים שנכללו בחבל היו: [[יגור]], [[כפר חסידים]], [[נשר (עיר)|נשר]], [[רמת יוחנן]] [[כפר המכבי]], [[אושה]], שמיר (לפני מעברו לגליל), [[קריית אתא]], חרייבה, מחצבות 4.5, [[צ'ק פוסט]], ה[[קריות]] [[אפק (קיבוץ)|אפק]] (לפני כן משמר הים), [[כפר מסריק]] ו[[עין המפרץ]]{{הערה|1=מתניה קפלן, בעקבות לוחמי תש"ח גדוד 21 חטיבת כרמלי, 1988 עמוד 7}}.
 
לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] שלח ארגון [[ההגנה]] את אנשיו לקורסים ואימונים. לקראת סוף שנת [[1947]] התקיימו גיוסים בצפון הארץ. אנשי [[החי"ש]] נשלחו למשקי [[הגליל המערבי]] לקדם פלישה. למחרת [[כ"ט בנובמבר]] התגייס חלק מהגדוד והוקמו הבסיסים בנשר, רמת יוחנן, חרייבה, מחצבות 4.5 בקריות ובגליל המערבי. החבל הכיל יישובים יהודים, יישובים ערבים כוחות צבא בריטיים וכוחות הליגיון הערבי. לחבל נודעה חשיבות בגלל שיישב על דרכים חיוניות ומפעלים חשובים כגון בתי הזיקוק, [[נשר מפעלי מלט ישראליים|מפעל נשר למלט]], בית המלאכה של הרכבת בתי הלאכה של [[סולל בונה]] ועוד. הגיוסים לגדוד נעשו בשלבים. בתחילה גיוסים קטנים במבנה כוחות של כוננות ולאחר מכן במסגרות גדולות יותר. הגיוסים כללו את בני המקום שגדלו בארץ וגם [[עולים חדשים]] ששהו מספר חודשים בארץ והתגוררו ב"מעון עולים" בנשר.