יעקב עמדין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 47:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהיותי בק״ק אמשטרדם בשנת ת״ץ לפ״ק בא הנכבד הזה אל העיר, וכאשר שמעתי את שמעו שמחתי לקראתו והלכתי אליו לקבל {{מונחון|פניו|אפי׳}}. ובקשתי ממנו להראות לי אפס קצהו ממה שהשיג עלי, אולי דברים נכונים המה, ואז אני מוכן להודות על האמת בפה מלא, או אולי לא ירד לסוף דעתי ואגיד לו דעתי המכוסה. ו{{מונחון|באמת אגיד|בקושטא קאמינא}} כי האיש כחש לי, ויאמר אלי לאמר שמעולם לא עלה על דעתו לכתוב כדברים האלה דבר. ולפי שהדברים ההם מפי אנשי אמונה שמעתים אשר עיניהם ראו ולא זר, לכן הפצרתי בו לאמר שאין זו מדת חכמים כי אוהבי האמת אנחנו. ולא שת לבו גם לזאת ולא הגיד לי דבר...ויהי כמחריש ולא ענה עוד|מקור=קונטרס ׳מכסה לתיבה׳, נדפס בסוף ספר צהר לתיבה, אמסטרדם ה׳תצ״ג}}
 
את ביקורתו הכוללת שש מאות השגות על השעריה"שערי תפילה" כתב בספר "לוח ארש" אותו הדפיס רק בסוף ימיו בשנת תקכ"ט, לאחר פטירת הרז"ה.
 
בתגובה לטענותיו הדקדוקיות של היעב"ץ חיבר הרז"ה קונטרס מיוחד בשם ״מכסה לתיבה״ (נדפס בסוף ספרו "צוהר התיבה"), ובו תשובות לכמה מן ההשגות של היעב"ץ שהופיעו בפירושו למשנה "לחם שמים" (את "לוח ארש", כאמור, רז"ה לא ראה). בקונטרס הוא התייחס לכמה מילים שהיעב"ץ חלק עליו בניקודן: "אבר", "כדאי", "שחרית", "רשות" ועוד כמה מילים. הרז"ה טען גם כי היעב"ץ לא ירד לסוף דעתו ונכשל בהבנת ציטוטים ובטעות הדפוס שהתחלף ציטוט של ה[[רד"ק]] ונכתב "ראש" במקום "רשה". וכך מסיים דבריו: {{ציטוט|וקבילנא עלי שאם אמצא דבר טוב בדבריו מה שהוא סותר ומתנגד לדברי אקלסהו ואודה על האמת..{{מונחון|באמת|איברא}}, עדיין לא מצאתי דבר}}