פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני שנה
מ
 
==תולדות חייו==
לותר נולד ב[[ברלין]] למשפחה [[לותרניות|לותרנית]] אמידה. הוסמך כ[[דוקטור]] ב[[משפטים]], וב-[[1906]] החל לעבוד בשירות המדינה הפרוסי. ב-[[1907]] נבחר ל[[מועצת עירייה|מועצת העיר]] [[מגדבורג]]. ב-[[1913]] התמנה למזכיר האגודה הגרמנית (Deutsche Städtetag; דויטשה שטדטטאג) – מיזם התנדבותי של המחוזות והעיריות השייכות לעריה של גרמניה, וב-[[1918]] החל לכהן כראש עיריית [[אסן]]. בדצמבר [[1922]] מינה אותו הקנצלר [[וילהלם קונו]] לשר המזון והחקלאות. לותר כיהן כחבר בממשלת קונו ובממשלות הבאות כפוליטיקאי עצמאי, שאינו קשור לאחת המפלגות. בממשלתו של [[גוסטב שטרזמן]], שהחליף את קונו באוגוסט [[1923]] נשאר לותר בתפקידו במך חודשיים, ובאוקטובר [[1923]] התמנה ל[[משרד האוצר (כלליגרמניה)|שר האוצר]], תפקיד שבו החזיק עד [[1925]]. כשר אוצר סייע לותר לשטרזמן בבלימת ה[[אינפלציה]] הגבוהה שהשתוללה בתחילת שנות העשרים.
 
בינואר [[1925]] מינה נשיא גרמניה [[פרידריך אברט|אברט]] את לותר לקנצלר, לאחר בחירות שהסתיימו ללא הכרעה ברורה בין מנהיגי המפלגות. הקבינט שלו הורכב מנציגי כמה ממפלגות שהיו שותפות בקואליציה, ולצידם שרים שכמו לותר לא השתייכו למפלגה פוליטית. במאי 1926 חזר מרקס לכהן כקנצלר. ב-[[1930]] התקבל לותר לנשיאות ה[[רייכסבנק]] ([[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] של גרמניה) ושלוש שנים לאחר מכן ל[[שגריר]] [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ב[[ארצות הברית]], משרה בה החזיק עד התפטרותו בשנת [[1937]]. בעת ששהה בארצות הברית הרצה ב[[אוניברסיטת קולומביה]] שב[[ניו יורק]] על "כוונות השלום" של [[היטלר]] כלפי שכנותיה ה[[אירופה|אירופאיות]] של גרמניה. [[ניקולס מורי באטלר]], נשיא האוניברסיטה, דחה ערעורי סטודנטים לביטול ההזמנה להרצאותיו וכינה אותם "שמרנים" תוך הטענה שיש צורך בחופש אקדמי.