יהדות חרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תעסוקת הגברים: עריכה, בקשת מקורות, הסרת הערות ובהן ביאורים מיותרים שיוצרות רושם של מקור
שורה 59:
 
==== תעסוקת הגברים ====
במשך השנים שיעורי התעסוקה של גברים חרדים בישראל היו דומים מאוד לשיעורי התעסוקה של הגברים במגזר הכללי ועמדו על כ-84%, נתון הדומה לממוצע בשיעורי התעסוקה באירופיה המתפרסמים על-ידי [[OECD<ref>OECD הן ראשי תיבות עבור Organization for Economic Cooperation and Development, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]]. ראו <nowiki>http://www.oecd.org/israel</nowiki>. ראו <nowiki>https://data.oecd.org/unemp/unemployment-rate.htm</nowiki></ref> . ואולם,{{מקור}} בשנת 1977 התחולל מהפך. לראשונה, הצטרפו המפלגות החרדיות לקואליציה הממשלתית. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם ממשלתו של מנחם בגין הורחבהוהורחבה תחולתו של חוק "תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ", החוק שפטר למעשה תלמידי ישיבות גבוהות משירות צבאי. כתוצאה, הצטרפו עשרות אלפי בני תורה למעגל של "חברת לומדיםהלומדים" רחבת היקף<ref>על המושג "חברת לומדים" ראו יעקב פרידמן, החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים, ירושלים,  מכון ירושלים לחקר ישראל, 1991.</ref>. הזכאות לפטור מהצבא הותנתה בכך שלא יעבדו לפרנסתם. שיעור הגברים החרדים שלמדו בישיבות גבוהות זינק מ-56%{{כלומר?|מתי?}} ליותר מ-90% אחוזים{{מקור}}. משך הלימודים הממוצע בישיבות גבוהות עלה משמעותית והגיע לכ-20 שנה. החוק הפוטר תלמידי ישיבות משירות צבאי בתנאי שאינם עובדים יצר תמריץ חזק להישאר בישיבה ולא לרכוש מקצוע או לצאת להתפרנס. בשנת 1999 הגיע מספר הפטורים משירות צבאי מחוק "תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ" לכדי 9.2% מכלל מחזור הגיוס. אלפי בני ישיבה קיבלו תמיכה כספית באמצעות המשרד לענייני דתות. כך חברת הלומדים החרדית בישראל הגיעה בשנת 2000 לכדי 50,000 גברים. אלה הם מפרנסים פוטנציאלים של 200,000 עד 250,000 נפשות<ref>ראו עמירם גונן, "[https://fips.huji.ac.il/sites/default/files/floersheimer/files/gonen_from_yeshiva_to_work_he_0.pdf
מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני ולקחים לישראל"], ירושלים, נובמבר 2000, מכון פלורסהיימר, <nowiki>http://bit.ly/2gl1ljy</nowiki>.</ref>.
 
הנורמה החדשה שעדיף ללמוד תורה ולא לעבוד גרמה לצניחה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים עד לכדי 40% בשנת 2000. כמו כן, חרדים שביקשו לצאת לשוק העבודה אחרי שנים רבות בלימודי ישיבה נתקלו במציאות בעייתית כי לא היה להם מקצוע, לא למדו לימודי חול, לא ידעו אנגלית או מתמטיקה ולא יכלו להתקבל ללימודים בהשכלה הגבוהה.