יהדות חרדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסברתי למשתמש בדף שיחתו שעליו להשתלב בערך הקיים, לא לזרוק עוד פרק באותו נושא. |
החזרת פסקה לצורך עבודה |
||
שורה 57:
על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|הלמ"ס]] בשנת [[2013]] מעט מעל מחצית הגברים החרדים (56%) היו [[עובד|מועסקים]] (בהשוואה ל־90% בציבור הגברים היהודי שאינו-חרדי){{הערה|שם=להב|{{ynet|אביטל להב|הלמ"ס: 56% מהגברים החרדים מועסקים|4615101|14 בינואר 2015}}}}.
==== תעסוקת הגברים ====
{{בעבודה|פסקה=כן}}
במשך השנים שיעורי התעסוקה של גברים חרדים בישראל היו דומים מאוד לשיעורי התעסוקה של הגברים במגזר הכללי ועמדו על כ-84%, נתון הדומה לממוצע בשיעורי התעסוקה באירופיה המתפרסמים על-ידי OECD<ref>OECD הן ראשי תיבות עבור Organization for Economic Cooperation and Development, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. ראו <nowiki>http://www.oecd.org/israel</nowiki>. ראו <nowiki>https://data.oecd.org/unemp/unemployment-rate.htm</nowiki></ref> . ואולם, בשנת 1977 התחולל מהפך. לראשונה, הצטרפו המפלגות החרדיות לקואליציה הממשלתית. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם ממשלתו של מנחם בגין הורחבה תחולתו של חוק "תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ", החוק שפטר תלמידי ישיבות גבוהות משירות צבאי. כתוצאה, הצטרפו עשרות אלפי בני תורה למעגל של "חברת לומדים" רחבת היקף<ref>על המושג "חברת לומדים" ראו יעקב פרידמן, החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים, ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1991.</ref>. הזכאות לפטור מהצבא הותנתה בכך שלא יעבדו לפרנסתם. שיעור הגברים החרדים שלמדו בישיבות גבוהות זינק מ-56% ליותר מ-90% אחוזים. משך הלימודים הממוצע בישיבות גבוהות עלה משמעותית והגיע לכ-20 שנה. החוק הפוטר תלמידי ישיבות משירות צבאי בתנאי שאינם עובדים יצר תמריץ חזק להישאר בישיבה ולא לרכוש מקצוע או לצאת להתפרנס. בשנת 1999 הגיע מספר הפטורים משירות צבאי מחוק "תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ" לכדי 9.2% מכלל מחזור הגיוס. אלפי בני ישיבה קיבלו תמיכה כספית באמצעות המשרד לענייני דתות. כך חברת הלומדים החרדית בישראל הגיעה בשנת 2000 לכדי 50,000 גברים. אלה הם מפרנסים פוטנציאלים של 200,000 עד 250,000 נפשות<ref>ראו עמירם גונן, "מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני ולקחים לישראל", ירושלים, נובמבר 2000, מכון פלורסהיימר, <nowiki>http://bit.ly/2gl1ljy</nowiki>.</ref>.
הנורמה החדשה שעדיף ללמוד תורה ולא לעבוד גרמה לצניחה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים עד לכדי 40% בשנת 2000. כמו כן, חרדים שביקשו לצאת לשוק העבודה אחרי שנים רבות בלימודי ישיבה נתקלו במציאות בעייתית כי לא היה להם מקצוע, לא למדו לימודי חול, לא ידעו אנגלית או מתמטיקה ולא יכלו להתקבל ללימודים בהשכלה הגבוהה.
בשנת 2002 ירד מספר הגברים החרדים המועסקים לשפל של 35.7% בלבד<ref>גלעד מלאך, מאיה חושן, לי כהנר, שנתון החברה החרדית בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2016, <nowiki>http://bit.ly/2L6wX9S</nowiki>, <nowiki>http://bit.ly/2H1g2TZ</nowiki>, עמ' 141.</ref>. אז התחילה הממשלה לנקוט ביוזמות חדשות לשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, כולל מסלולים ייעודיים לשירות צבאי ואזרחי, תמיכה בהכשרה מקצועית וברכישת השכלה גבוהה, מרכזי הכוון, ייעוץ תעסוקתי וסיוע בהשמה. זאת לצד מערך תמריצים כלכליים לעידוד תעסוקת החרדים. הדבר הביא לעלייה מתמדת בשיעור התעסוקה לחרדים ובשנת 2008 הגיע ל-40%<ref>המועצה הלאומית לכלכלה על פי דו"ח "התעסוקה במגזר החרדי", המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית 18. הדו"ח הוכן ע"י פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל תב"ת (תנופה בתעסוקה) ג'וינט ישראל ופרופ' במחלקה לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם ד"ר נרי הורוביץ, יו"ר אגורא מדיניות, בצלאל כהן, מנהל תכניות חרדים של תב"ת (תנופה בתעסוקה) בג'וינט, וחגי לוין, כלכלן בכיר, המועצה הלאומית לכלכלה.</ref>. כחלק מאג'נדה חברתית-כלכלית הציבה הממשלה יעד להגדיל את שיעור התעסוקה של גברים חרדים, ובשנת 2011 שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים הגיע לכ-45% <ref>לפי נתוני סקרי הלמ"ס שערך בנק ישראל כפי שדווח בכתבה של רן רימון, "בנק ישראל: 45% מהחרדים עבדו בשנת 2011", YNET.co.il, <nowiki>http://bit.ly/2H48LCG</nowiki>.</ref> ובשנת 2013 לשיא של 56%. יחד עם זאת, מספרם עדיין נמוך בהרבה מציבור הגברים היהודי שאינו חרדי שעמד אז על 90%<ref>ראו אביטל להב, הלמ"ס: 56% מהגברים החרדים מועסקים, 14 בינואר 2015, באתר ynet, <nowiki>http://bit.ly/2LKW8QD</nowiki>.</ref>.
ואולם גם עלייה זו נבלמה כאשר הוקמה ממשלה קואליציונית צרה בשיתוף המפלגות החרדיות שבעקבותיה הוגדלו ההקצבאות לאברכים. רבים מהם העדיפו להשתייך למעמד החברתי היוקרתי יותר של לומדי תורה מאשר להיכנס בשוק העבודה אפילו במחיר של חיים מתחת לקו העוני. מספר המועסקים הצטמצם והגיע לכ-53% בשנת 2016 לעומת 91% בקרב הגברים באוכלוסיה היהודית הלא חרדית<ref>גלעד מלאך, מאיה חושן, לי כהנר, החברה החרדית בישראל 2016, <nowiki>https://www.idi.org.il/media/4036/תקציר-שנתון-החברה-החרדית.pdf</nowiki>, עמ' 138.</ref>. מגמת הירידה בתעסוקת הגברים החרדים המשיכה, וברבעון השני של 2017 עמד על 50.9%<ref>רן רימון, "בנק ישראל: 45% מהחרדים עבדו בשנת 2011", 6 במרץ, 2012 ynet.co.il, <nowiki>http://bit.ly/2H48LCG</nowiki></ref>. כל זה על רקע ההצלחה הכללית בישראל לעומת מדינות אירופה להגיע בשנת 2017 לרמה כללית של רק 9.6% מובטלים בישראל, נתון מהנמוכים ביותר באירופה<ref>ראו בדיווחים של OECD - <nowiki>https://data.oecd.org/unemp/long-term-unemployment-rate.htm#indicator-chart</nowiki> והשוו <nowiki>https://data.oecd.org/unemp/unemployment-rate.htm#indicator-chart</nowiki>.</ref>.
תחומי התעסוקה של עובדים חרדים שונים במידה רבה מאלו של יהודים לא־חרדים: 33% מן הגברים החרדים עובדים בחינוך ו־23% בתעשייה ובשירותים עסקיים, לעומת 5% ו־40% (בהתאמה) מהגברים היהודים הלא־חרדים<ref>גלעד מלאך, מאיה חושן, לי כהנר, שנתון החברה החרדית בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2016, <nowiki>http://bit.ly/2L6wX9S</nowiki>, <nowiki>http://bit.ly/2H1g2TZ</nowiki>, עמ' 139.</ref>.
שיעורי התעסוקה בציבור החרדי בישראל משתנים מאוד בהתאם למקומות המגורים. למשל, בבית"ר עילית השיעור הוא גבוה יחסית ועומד על 58%, לעומת שיעור נמוך ביותר של 39% בבני ברק 39%. באלעד שיעור התעסוקה הוא 56%, בירושלים 44%, בבית שמש 43% ובמודיעין עילית 40%<ref>מיכל מרגלית, "הגידול נבלם: רק חצי מהגברים החרדים עובדים," 25 בספטמבר 2017, ynet.co.il, <nowiki>http://bit.ly/2sid7l8</nowiki>.</ref> .
====תעסוקת הנשים====
| |||