מירזא מוחמד עלי – הבדלי גרסאות

'''מירזא מוחמד עלי''' ([[פרסית]] '''میرزا محمد علي''', [[1852]]-[[1937]]) היה אחד מבניו של [[בהאא אללה]], מייסד [[הדת הבהאית]]. בהאא אוללהאללה העניק למירזא מוחמד עלי את התואר "הענף הגדול", אך מינה את בנו האחר [[עבדול בהאא]] - אותו כינה "הענף העצום" - ליורשו. בחלוף הזמן תבע לעצמו מירזא מוחמד עלי את תואר מנהיג הדת, והמאבק בין השניים הגיע לשיאו כאשר מירזא מוחמד עלי האשים את עבדול בהאא בבגידה ברשויות ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|עות'מאניות]]. דבר זה הוביל למעצרם של עבדול בהאא ובני משפחתו.

עם מותו של עבדול בהאא ב-[[1921]], ניסה מירזא מוחמד עלי לתפוס את רסן ההנהגה של התנועה, וב-[[1922]] תפס בכוח את החזקה במקדש בהאא אוללהאללה ב[[אל-באהג'ה]] ב[[עכו]]. מושל עכו מטעם [[המנדט הבריטי]] דרש את השבת מפתחות המבנה לרשותו, ואלה נמסרו לו בתחילת [[1923]]{{הערה|1=[http://wilmetteinstitute.org/projects/dob.wilson.html Shoghi Effendi's The Dispensation of Baha'u'llah: Its Continuing Place In History]}}. המושל העבירם ל[[שוגי אפנדי]], מנהיגה המוכר של הדת לאחר עבדול בהאא. מירזא מוחמד עלי הוקע מהתנועה הבהאית והוכרז כ[[כופר (אמונה דתית)|כופר]], והוא מת -[[1937]].