הפארק הלאומי גליישר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ עדכון נתונים ל-2017 + זוטות
שורה 3:
|שם=הפארק הלאומי גליישר
|תמונה=[[קובץ:GlacierNationalPark.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=דרך "הולכים -אל -השמש" (מצד ימין), כפי שהיא נראית מעל עמק מקדונלד
|מדינה=[[מונטנה]], [[ארצות הברית]]
|שנת הכרזה=[[11 במאי]] [[1910]]
|שטח=4,101{{הערה|שם=Area|[https://irma.nps.gov/Stats/FileDownload/1048 National Park Service Land Resources Division Listing of Acreage]}}
|שטח=4,101
|מספר מבקרים= 3,305,512{{הערה|שם=visits|[https://irma.nps.gov/Stats/SSRSReports/National%20Reports/Annual%20Visitation%20By%20Park%20(1979%20-%20Last%20Calendar%20Year) Glacier NP]}}
|מספר מבקרים=1,964,399
|שנת מבקרים=20062017
|גוף מנהל=[[שירות הפארקים הלאומיים]]
|קואורדינטות={{coord|48|48|0|N|114|00|0|W|display=it|type:adm1st}}
|אתר אינטרנט=[http://www.nps.gov/glac www.nps.gov/glac Glacier National Park]
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=ארצות הברית|מפה נוספת=מונטנה|שם=הפארק הלאומי גליישר|רוחב=48.8|אורך=-114|סוג=אתר טבע|סוג נוסף=אתר טבע}}
}}
[[קובץ:Mountain Goat USFWS.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[עז הרים]] - משמשת כסמל הרשמי של הפארק]]
[[קובץ:Going to the Sun Mountain 1932.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלילה ב-[[1932]] של הדרך "הולכים -אל -השמש"]]
[[קובץ:אגם ג'וזפין.jpg|ממוזער|250px|אגם ג'וזפין באזור מני גליישר, ספטמבר 2017]]
[[קובץ:הפארק הלאומי גליישר.jpg|ממוזער|250px|מצוקי גרניט בדרך לקרחון גרינל, ספטמבר 2017]]
'''הפארק הלאומי גליישר''' (ב[[אנגלית]]: '''Glacier National Park''') הוא [[הפארקים הלאומיים של ארצות הברית|פארק לאומי]] השוכן ב[[מדינות ארצות הברית|מדינת]] [[מונטנה]] שב[[ארצות הברית]], וגובל ב[[הפרובינציות והטריטוריות של קנדה|פרובינציות]] ה[[קנדה|קנדיות]] [[אלברטה]] ו[[קולומביה הבריטית]]. בפארק שני [[רכס הרים|רכסי הרים]], הנחשבים לעיתים כהמשך החלק הדרומי של [[הרי הרוקי הקנדיים]], מאות [[אגם|אגמים]] בגדלים שונים, למעלה מאלף [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שונים של [[צומח|צמחים]] ומאות מיני [[בעלי חיים]]. [[מערכת אקולוגית]] זו, המשתרעת על שטח של 4,101 קמ"ר, היא המרכז של מה שבעבר כונה "הנזר של המערכת האקולוגית ה[[יבשת]]ית", שטח מוגן המשתרע על פני 44,000 קמ"ר{{הערה|שם=crown|1=[http://www.crownofthecontinent.org Welcome to the Crown of the Continent Ecosystem, Crown of the Continent Ecosystem Education Consortium, Retrieved on 2007-03-22]}}. הפארק נחצה על ידי דרך "הולכים-אל-השמש" המפורסמת העוברת דרך [[קו פרשת המים של אמריקה]], ונכללת ברשימת ציוני הדרך ה[[הנדסה אזרחית|הנדסיים]] הלאומיים של ארצות הברית. בגלל מיקומה הגאוגרפי ה[[תייר]]ים יכולים להשקיף מהדרך על הנופים המרשימים של רכסי ההרים לואיס וליווינגסטון, וכן על [[יער]]ות צפופים, על [[טונדרה אלפינית]], על [[מפל מים|מפלי מים]] ועל שני אגמים גדולים. מלבד [[דרך הולכים-אל-השמש]] נמצאים בפארק 350 מקומות נוספים הנכללים ברשימה הלאומית של מקומות היסטוריים ובהם חמישה [[בית מלון|מלונות]] ובתי נופש.
 
הפארק הלאומי גליישר גובל בפארק הלאומי ווטרטון לייקס שבקנדה. שני הפארקים יחד הוכתרו ב-[[1932]] בשם "[[פארק השלום הבינלאומי ווטרטון-גליישר]]", והיו הפארקים הראשונים בעולם שזכו למעמד זה. שני הפארקים הוכרזו על ידי אונסק"ו כ[[שמורה ביוספרית]] ב-[[1976]], וכ[[אתר מורשת עולמית]] ב-[[1995]].
 
==היסטוריה==
ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] מצביעים על כך שראשוני הילידים ה[[אינדיאנים]] התיישבו באזור גליישר לפני כ-10,000 שנים{{הערה| [http://www.nps.gov/glac/historyculture/index.htm Before the Park, History and Culture, National Park Service, U.S. Department of the Interior, Accessed on 2007-03-22]}}. המתיישבים הראשונים אשר ניתן לקשרם ל[[שבט]]ים שמתגוררים באזור הפארק ב[[שנות האלפיים]] היו בני סאליש, פלאטהד, שושון ו[[שאיין]]. שבט הבלקפיטה[[בלאקפוט|בלקפיט]] הגיע לאזור בתחילת [[המאה ה-18]], ובתוך זמן קצר שלט על המורדות המזרחיים של אזור הפארק ועל המישורים הגדולים שבמזרח. אזור הפארק סיפק לבני שבט בלקפיט מקלט מפני רוחות ה[[חורף]] העזות שבמישורים, והעשיר את מגוון המאכלים שלהם (שהתבסס על [[ביזון אמריקאי]]) בסוגים נוספים של [[בשר (מזון)|בשר לאכילה]]. כיום גובלת שמורת האינדיאנים בלקפיט בפארק מ[[מזרח]], ואילו שמורת האינדיאנים פלטהד שוכנת ממערב ומדרום לפארק. כאשר הוקמה שמורת בלקפיט ב-[[1885]], לאחר החתימה על [[הסכם ליים בול]], היא כללה את האזור המזרחי של הפארק המודרני והשתרעה עד לקו פרשת המים של אמריקה{{הערה|[http://www.manataka.org/page255.html The Blackfeet Nation, Manataka American Indian Council, Accessed on 2007-03-22]}}. בעיני שבט הבלקפיט נחשבו ההרים שבאזור, ובייחוד [[הר צ'יף]] והאזור הדרום-מזרחי באגם טו מדיסין, כ"גב העולם" וכמקום בעל חשיבות גבוהה. ה[[צ'יף (שבט)|צ'יף]] "עגל לבן" משבט בלקפיט אישר את מכירתו של אזור ההר (שטח של כ-3,200 קמ"ר) ל[[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|ממשל הפדרלי של ארצות הברית]] בתמורה ל-1.5 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]]. בפעולה זו נקבע הגבול בין הפארק ל[[שמורת טבע|שמורה]].
 
[[משלחת לואיס וקלארק]], שחקרה בדרכה בין היתר את [[נהר]] מריאס ב-[[1806]], הגיעה עד למרחק של 80 ק"מ מהאזור שבו שוכן הפארק. רצף של מסעות מחקר שנערכו לאחר [[1850]] סייע להכרת מאפייני האזור. ג'ורג' בירד גרינל הגיע לאזור בשלהי שנות ה-80 של [[המאה ה-19]], והתרשם מהנוף עד כדי כך שבמשך שני העשורים הבאים פעל להקמת פארק לאומי במקום. גרינל תיאר בכתב ב-[[1901]] את האזור, תוך שהוא מתייחס אליו כאל "כתר היבשת". בזכות מאמציו אלה הוא נחשב ככוח המניע העיקרי מאחורי הקמת הפארק{{הערה|שם=overview|1=[http://www.nps.gov/glac/history/overview.htm Historical Overview, National Park Service, U.S. Department of the Interior, Retrieved on 2007-03-22]}}. שנים אחדות לאחר ביקורו הראשון של גרינל, ב-[[1892]], העפיל הנרי ל. סטימסון על הר צ'יף מצידו המזרחי התלול.
שורה 66:
*במערב - היובל הצפוני של הנהר פלטהד, והיער הלאומי פלטהד.
*בדרום - היובל המרכזי של הנהר פלטהד והיער הלאומי לואיס וקלארק.
*במזרח - [[שמורת אינדיאנים|שמורת האינדיאנים]] משבט [[בלקפיט (שבט)בלאקפוט|בלקפיט]].
מכלול אזורי הפרא על שם בוב מרשל המבודד שוכן בשני היערות הנמצאים דרומית לפארק.
 
שורה 122:
===פלורה===
[[קובץ:Xerophyllum tenax - Glacier National Park.jpg|שמאל|ממוזער|250px|''Xerophyllum tenax'', אחד הפרחים הנפוצים בפארק]]
ברחבי הפארק זוהו ותועדו כ-1,132 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] של צמחים. היער ה[[מחטני]] הוא בית למגוון מינים של [[עץ|עצים]] כגון [[אשוחית אנגלמן]] (''Picea engelmannii''), [[אשוח דאגלס]] (''Pseudotsuga menziesii''), [[אורן גמיש]] (''Pinus flexilis'') ו[[ארזית מערבית]] (''Larix occidentalis''), שהיא מחטן נשיר המייצר [[אצטרובל]]ים, אך מאבד את המחטים שלו בסתיו. Cottonwood ו-Aspen (שני תת-סוגים ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[צפצפה (עץ)|צפצפה]]) הם העצים הנשירים הנפוצים יותר, וניתן למצוא אותם בגבהים נמוכים, ובדרך כלל ליד אגמים ונחלים. גובה [[קו העצים]] של הצד המזרחי של הפארק נמוך בכ-244 מטרים מאשר הצד המערבי של קו פרשת המים, וזאת בעקבות החשיפה לרוחות הקרות ומזג האוויר של [[המישורים הגדולים]]. בכיוון מערב מקו פרשת המים היער הופך ליותר לח ומוגן מהשפעות החורף, דבר המאופיין בצפיפות וגובה עצים גדולים יותר. מעל העמקים המיוערים ומדרונות ההרים שולטים תנאים של [[טונדרה אלפינית]], כאשר הצמחים גדלים באזור הנהנה משלושה חודשים בלבד שבהם אין שלג. בפארק וביערות הלאומיים המקיפים אותו התגלו שלושים מינים של צמחים. ''Xerophyllum tenax'', צמח [[בעלי פרחים|בעל פרחים]] גבוה, נמצא בדרך כלל ליד מקורות לחות, ועיקר שגשוגו הוא ביולי ואוגוסט. פרחי בר כגון שושנת גליישר, Mimulus ו[[עשב להבה]] נפוצים גם כן{{הערה| [http://www.nps.gov/glac/pphtml/subnaturalfeatures32.html, Forests, Nature and Science, National Park Service, Accessed on 2007-03-23]}}.
 
האזורים המיוערים של הפארק מתחלקים לשלושה אזורים אקלימיים עיקריים. האזור המערבי והצפון-מערבי נשלטים על ידי [[אשוחית]] ו[[אשוח]], והאזור הדרום-מערבי נשלט על ידי [[ארז אדום מערבי]] (''Thuja plicata'') ומינים בסוג [[צוגה]] (''Tsuga''); באזורים שממזרח לקו פרשת המים של אמריקה יש שילוב בין אזורי [[אורן]], אשוחית, אשוח ואזורי [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]]. חורשות הארז והצוגה שלאורך עמק אגם מקדונלד הן הדוגמאות המזרחיות ביותר למערכת האקולוגית בעלת אקלים [[האוקיינוס השקט|פסיפי]] הזו{{הערה| [http://www.nps.gov/glac/pphtml/plants.html Plants, Nature and Science, National Park Service, Accessed on 2007-03-23]}}.
שורה 161:
 
==בתרבות הפופולרית==
סצנת הפתיחה של סרט הקולנוע [[הניצוץ (סרט)|הניצוץ]] משנת [[1980]] צולמה בפארק. הסצנה הידועה מלווה בצילום מן האוויר את מכונית המשפחה אשר במרכז הסרט, הנוסעת בדרך "הולכים -אל -השמש" בדרכה לבית המלון, בו מתרחשת עיקר העלילה.
 
==קישורים חיצוניים==