משה גרשוני – הבדלי גרסאות

בשנת [[1972]] החל גרשוני ללמד במחלקה לאמנות ב"[[בצלאל]]". הוא נתפש כאחד מן המורים המרכזיים שעודד אמנות ניסיונית ו[[פוליטיקה|פוליטית]]. "השיח הפוליטי" של אותה עת, כפי שאבחן [[איתמר לוי (אוצר)|איתמר לוי]], "היה חופף לשיח הפורמליסטי"{{הערה|לוי, איתמר, "זכרונות שנות ה-70", '''סטודיו''', 40, ינואר 1993, עמ' 12}}. דוגמה למעורבות פוליטית זו ניתן למצוא ב[[מניפסט]] משנת [[1974]] ובו הצהרות אמנותיות, כגון שילוב בין [[דיסציפלינה|דיסציפלינות]] אמנותיות שונות ומתן דגש לתהליכי עבודה, לצד עצומה פוליטית של תלמידים ומורים מבצלאל, ובכללם גרשוני, ובה הדרישה להקמת [[ועדת חקירה]] לבדיקת אחריות הממשלה ל"מחדל" של [[מלחמת יום הכיפורים]]{{הערה|"מחלקה לאמנות – בצלאל", בתוך: '''סטודיו''', 56, ספטמבר 1994, ללא מספרי עמודים}}. בשנת [[1977]], על רקע תהליך אקדמיזציה של "בצלאל", הגיעו אירועים אלו לשיא שכלל שורת שביתות של המחלקה והסטודנטים. בין הפעולות שעשה גרשוני עם תלמידיו בתקופה זו הייתה פעולה של כתיבת כתובות "הבעיה של הציור היא הבעיה הפלסטינית", על גבי ניירות ופיזורם ברחבי [[ירושלים]]. בעקבות "המרד" פוטרו מן המחלקה כמחצית מן המורים, ובהם גרשוני ומיכה אולמן, שנתפשו כתומכים העיקריים בסטודנטים{{הערה|דירקטור, רותי, "[http://rutidirektor.wordpress.com/2008/08/17/%D7%9E%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C-1977-1978-%D7%9E%D7%A8%D7%A5-1998/ מרד הסטודנטים בבצלאל 1977–1978 מרץ 1998]"}}. ב-[[1978]] התחיל גרשוני ללמד ב[[מדרשה לאמנות]] ב[[רמת השרון]], שם כיהן כמורה עד שנת [[1986]].

 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אם אני אגיד שהשיר הוא מלפני 50 שנה ומקורו בתקופות של התיישבות מסוימת בארץ, ו[[ציונות]] מסוימת, האם זה אומר משהו? לשיר יש משמעות רגשית בשבילי. המנגינה היא בעלת מוטיבים מזרחיים. אני שר אותה כמו שאני זוכר ש[[אילקה רווה]] היה שר את השיר במועדוני לילה ב[[יפו]], והוא שר כמו שהיו שרים פעם, בזמן ההתלהבות המזרחית, כשעדיין ניסו להיות מושפעים מהמזרח. בפסקול שמופיע כאן אני כאילו יושב ולומד לעצמי איך אני צריך לשיר יד ענוגה נכון{{הערה|סגולי, אירית, "האדום שלי הוא דמך היקר", '''סטודיו''', 76, אוקטובר-נובמבר 1996, עמ' 38–39}}}}

{{-}}