הבדלים בין גרסאות בדף "ניקולאוס זימרוק"

מ
←‏חייו: תקלדה
מ (←‏חייו: תקלדה)
זימרוק נולד במיינץ וניגן בקרן בקאפלה של צבא צרפת עוד לפני שמלאו לו 16. הוא פנה אל הנסיך הבוחר של קלן, מקסימיליאן פרדריק, בבקשת משרה ב[[תזמורת]] החצר של בון. הוא החל לעבוד שם באפריל 1775 כ"חצוצרן" במשכורת שנתית של 300 פלורין. בטהובן הצעיר ניגן לאחר זמן באותה תזמורת.{{הערה|[http://www2.bonn.de/stadtmuseum/inhalte/n_simrock.htm "ניקולאוס זימרוק" המוזיאון העירוני של בון]}}
 
זימרוק היה אחד ה[[פילוסוף|פילוסופים]] המפורסמים ביותר של [[תקופת הנאורות]] במעון הנסיף הבוחר. כמו עמיתיו [[פרנץ אנטוו ריז]] ו[[כריסטיאן גוטלוב נפה]], נמנה גם הוא על ה" Minervalkirche Stagira", עמותה של ה[[אילומינטי|מסדר האילומנטי]]. לאחר התפרקותו היה חבר מייסד של ה"Lesegesellschaft" (אגודת קריאה) בבון. הוא היה חבר בלשכת [[הבונים החופשיים]] "Les Frères courageux", שנוסדה בבון בשנת 1805.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=Xu2zAAAAIAAJ "צרפת 1992", המכון הגרמני להיסטוריה, [[פריז]], [[צרפת]], "פרנסיה: מהפכה, אימפריה, 1815-1500: מחקרים בתולדות הספרות של מערב אירופה (Forschungen zur westeuropäischen Geschichte. Frühe Neuzeit, Frühe Neuzeit) 1992, הוצאת תורבקה, עמ' 140]}}
 
בשנת 1793 ייסד ניקולאוס זימרוק את בית ההוצאה למוזיקה נ. זימרוק בבון. שניים מפרסומיו המוקדמים הם יצירות של בטהובן, הווריאציות "Das rote Käppchen" של (WoO 66) ב-1793 ווריאציות על נושא מאת ולדשטיין (WoO 67) ב-1794. אחת הסיבות להצלחת החברה הזאת - נוסף לכישרון העסקי של זימרוק - הייתה הנטייה הפרו-צרפתית שלו, שהשתלמה לאחר תקופת הנסיך הבוחר ב-1794 במהלך הכיבוש המוקדם של בון ועמק הריין על ידי צבאות [[המהפכה הצרפתית]].