ג'רלד לנקסטר הרדינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אישיות|
[[קובץ:Harding_Tufnell_Petrie-X.jpg|ממוזער|הרדינג (משמאל) עם [[פלינדרס פיטרי]] (מימין) ו[[אולגה טפנל]]]]
תמונה=Harding_Tufnell_Petrie-X.jpg|
כיתוב=[[קובץ:Harding_Tufnell_Petrie-X.jpg|ממוזערג'רלד לנקסטר הרדינג|הרדינג]] (משמאל) עם [[פלינדרס פיטרי]] (מימין) ו[[אולגה טפנל]]]], 1930
}}
 
'''ג'רלד ויליאם לנקסטר הרדינג''' (Gerald William Lankester Harding;{{כ}} [[1901]], [[טיינג'ין]], [[סין (אזור)|סין]] – [[11 בפברואר]] [[1979]], [[לונדון]], [[בריטניה]]) היה [[ארכאולוג]] בריטי. בשנים 1936–1956 היה הממונה על עתיקות [[ירדן]]{{הערה|על התואר הרשמי של תפקידו ראו בהערה 2}} ובמסגרת תפקידו היה מעורב בגילוי ובחקר [[מגילות ים המלח]]. התמחה ב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] קדם-אסלאמיות.
 
שורה 8 ⟵ 12:
ב-1936 מונה הרדינג מטעם ממשלת [[המנדט הבריטי]]ת, בהמלצתו החמה של פיטרי, לאוצֵר הראשי של עתיקות [[אמירות עבר הירדן|ירדן המנדטורית]], תואר שהוחלף לימים במנַהל העתיקות של [[ממלכת ירדן]].{{הערה|אף שהרדינג נזכר כ"מנהל מחלקת העתיקות של ירדן", כולל באתר הרשמי העכשווי של מחלקת העתיקות הירדנית, לא היה זה תוארו הרשמי. בתחילה נקרא "'''אוצר''' העתיקות הראשי" של ירדן, ואחרי 1948 – "'''מנהל''' העתיקות של ממלכת ירדן". על מחלקת העתיקות של עבר-הירדן, שנוסדה ב-1928, הופקד מנהל ירדני, לאו דווקא ארכאולוג במקצועו. בתעודת-הזהות הירדנית של הרדינג מ-1948 הוא מוגדר כ"אוצר העתיקות הראשי" של ירדן ובהענקת תואר CBE ב-1957 צוין כמי שכיהן כ"מנהל העתיקות של ירדן". בפתח ספרו מ-1959, "עתיקות ירדן" (''The Antiquities of Jordan'', London, Lutterworth Press, 1959, 1967, p. xi) מאזכר הרדינג עצמו את תפקידיו בירדן במונחים הללו}} משלחתו של סטרקי המשיכה בעבודתה בלכיש, אך בינואר 1938 נרצח סטרקי (בדרכו לחנוכת [[מוזיאון רוקפלר]] ב[[ירושלים]]). אולגה טפנל ו[[צ'ארלס אינג']] {{אנ|Charles Hamilton Inge}} החליטו לסיים את החפירות בלכיש וחזרו ללונדון, והרדינג המשיך בעבודתו בירדן. הם חברו בהמשך דרכם לעיבוד הממצאים ולפרסום דו"ח החפירות. הרדינג היה שותף לפרסום מ-1938 של [[מכתבי לכיש]].{{הערה|Torczyner, H., Harding, G. L., Lewis, A. and Starkey, J. L., ''Lachich I (Tell Ed Duweir). The Lachish Letters''. London: Oxford University Press, 1938 }}
 
[[קובץ:DSS Harding-de Vaux-Milik.jpg|ממוזער|250px280px|הרדינג (מימין), [[רולאן דה וו]] (משמאל) ו[[ז'וזף מיליק]] בחפירות [[קומראן]], 1954]]
הרדינג עורר לחיים את מחלקת העתיקות הירדנית. בסיוע עוזרו, הארכאולוג הבדואי חסן עוואד, סקר, צילם וקיטלג את אתרי העתיקות וממצאי החפירות בירדן, וביוזמתו הופקה שורת מפות של האתרים הארכאולוגיים בירדן. בצד כל אלה ניהל הרדינג חפירות בראשותו. הרדינג פעל להקמת [[המוזיאון לארכאולוגיה של ירדן]] שנפתח במצודה של [[עמאן]] ב-1951. מ-1948 ועד 1956 פיקח הרדינג במסגרת תפקידו גם על מוזיאון רוקפלר בירושלים. ב-1951 ייסד הרדינג את שנתון מחלקת העתיקות של ירדן (''The Annual of the Department of Antiquities of Jordan''{{כ}} – (ADAJ).{{הערה|עד 1948 פורסמו הידיעות על תגליות ועל מחקרים ארכאולוגיים בעבר הירדן ברבעון [[מחלקת העתיקות המנדטורית]] בירושלים (QDAP)}}
בעקבות תגלית [[מגילות מדבר יהודה]], ארגן הרדינג את משלחות הסקר והחפירות באזור [[קומראן]] (שהיה עד 1967 בשטחה של ממלכת ירדן), בראשות האב ה[[דומיניקנים|דומיניקני]] [[רולאן דה וו|רולאן דה ווֹ]] מ[[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]] בירושלים ובהשתתפות [[בית הספר האמריקאי לחקר המזרח]]. בתקופתו של הרדינג החלה עבודת פענוח קטעי המגילות ב[[מוזיאון רוקפלר]] בירושלים על ידי הצוות הראשון של החוקרים, בהם [[ז'וזף מיליק]], [[פרנק מור קרוס]] {{אנ|Frank Moore Cross}} ו[[ג'ון סטרגנל]] {{אנ|John Strugnell}}.