יעקב הצדיק – הבדלי גרסאות

[[הירונימוס]], בכתביו, מציין כי ליעקב לבדו הייתה הסמכות להיכנס ל[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]] - דבר שממנו ניתן להסיק כי היה [[כהן גדול]], דבר שלא ייתכן כי משפחתו של ישו על פי המסורת הנוצרית באה משבט יהודה ולא משבט לוי, מה עוד שמעולם לא היה כהן גדול בשם יעקב. היו כאלה שניסו לזהות את יעקב הצדיק עם יעקב אחי ישו, בכתבי [[יוספוס פלאביוס]]. בסיפרו "[[קדמוניות היהודים]]", מזכיר יוספוס את יעקב אחי ישו שנסקל לאחר מותו של הנציב הרומאי [[פורקיוס פסטוס]] ולפני מינויו של [[לוקיוס אלבינוס]] כנציב (קדמוניות כ' 9), הינו בשנת [[62]] לספירה. הכוהן הגדול באותה עת [[חנן בן חנן]] ניצל את הזמן שבין הנציבים, וכינס את ה[[סנהדרין]] אשר שפטה את יעקב וגזרה את מותו ל[[סקילה (הלכה)|סקילה]] בגין [[מינות (יהדות)|כפירה]] ביהדות. הטקסט המקורי של יוספוס שובש על ידי נזירים שהעתיקו את כתביו ולא ניתן לזהות בוודאות את יעקב אחי ישו המוזכר בספר עם יעקב הצדיק. כמו כן לא ניתן לדעת בוודאות האם ישו שמוזכר בפרשייה הוא ישו בן יוסף (ישו הנוצרי) או ישו בן גמליאל (הכהן הגדול) או ישו בן דומנאוס (הכהן הגדול).

[[אוסביוס מקיסריה]], המצטט בשם הגסיפוס, סיפר כי הסופרים והפרושים נזעמו בשל השפעתו של יעקב בירושלים והעלוהו לגג בית המקדש, שם נתבע לענות מה יחסו לישו. יעקב החל מיד להצהיר כי הלה המשיח, ובתגובה השליכוהו הפרושים מן הגג אל מותו; לפי ה[[הגיוגרפיה]], הוא לא מת מיד אלא הספיק להתפלל על הורגיו בעודם סוקלים אותו באבנים מלמעלה.