טוקוגאווה איאיאסו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ replaced: בהיותו בן ← בגיל (2) באמצעות AWB
שורה 12:
==התחזקות==
[[קובץ:Tokugawa family crest.svg|שמאל|ממוזער|200px|ה[[מון (כתר)|מון]] של משפחת טוקוגאווה]]
ב-1556, לפי המסורת, שינה טקצ'יו את שמו ל'''מצודאירה ג'ירוסבורו מוטונובו''' (松平 次郎三郎 元信). שנה לאחר מכן, בהיותו בןבגיל 16, הוא [[נישואים|נשא לאישה]] את אשתו הראשונה, ושינה את שמו פעם נוספת ל'''מצודאירה קוראנדונוסוקה מוטויאסו''' (松平 蔵人佐 元康). בשנה זו הרשה לו שבט אימגאווה לשוב לביתו במיקאווה, אבל בתמורה היה עליו להלחם בשבט אודה. מוטויאסו מילא את חלקו בהצלחה.
 
ב-[[1560]] עברה הנהגת שבט אודה ל[[אודה נובונאגה]]. הוא ערך התקפת פתע על צבא אימגאווה שהגיע לנחלתו, ניצח, ואף הרג את הדאימיו של אימגאווה, אימגאווה יושימוטו. באותה עת שהה מוטויאסו ב[[מבצר]] על הגבול בין הנחלות ועל כן לא השתתף בקרב. אך משקיבל את הידיעה על מות הדאימיו אימגאווה, החליט מוטויאסו לחבור לשבט אודה. מכיוון ששבט אימגאווה החזיק באשתו ובבנו, הוא נאלץ לחתום על ברית סודית, אך ב-[[1561]] תקף וכבש את אחת מהטירות של אימגאווה, והחליף את אשתו ובנו עבור אשתו ובתו של שליט הטירה. ב-[[1563]] נישא בנו של מוטויאסו, נובויאסו, לבתו של נובונאגה, טוֹקוּהימֶה. בשנים שלאחר מכן התמקד מוטויאסו בעריכת רפורמות במיקאווה ובהשכנת שלום. הוא גם פעל לתגמול הוסאלים הנאמנים, וחילק להם אדמות וטירות.
 
ב-[[1567]] שינה מוטויאסו את שמו פעם נוספת. [[שם משפחה|שם המשפחה]] החדש שלו היה '''טוקוגאווה''', ו[[שם פרטי|שמו הפרטי]] - '''איאיאסו'''. בעשותו כן, הוא הכריז כי הוא צאצא ל[[שבט מינאמוטו]], ובכך רמז שהוא זכאי לתואר ה[[שוגון]]. איאיאסו נותר נאמן נובונאגה, וחייליו לקחו חלק בכיבוש [[קיוטו]] ב-[[1568]].
 
בו בזמן, שאף איאיאסו להגדיל את שטח אדמותיו. הוא כרת ברית עם טקדה שינגן, מנהיג שבט טקדה, ויחד החליטו לכבוש את נחלת אימגאווה. ב-[[1570]] כבשו חייליו של איאיאסו את נחלת טוטומי, וחייליו של שינגן - את סורוגה, בה שכנה בירת אימגאווה. לאחר כיבוש אימגאווה התפרקה הברית והשניים הפכו ליריבים.
 
ב-[[1572]] תקף שינגן את איאיאסו בטוטומי, הביס את צבאו ואילץ את איאיאסו להמלט משדה הקרב. היה זה הפסד כבד, אך שינגן לא הצליח לנצל את ניצחונו מפני שאיאיאסו מיהר והקים צבא חדש, וסירב לפגוש בשינגן פעם נוספת בשדה הקרב.
 
טקדה שינגן נפטר שנה לאחר מכן, ובנו, טקדה קצויורי, ירש אותו. קצויורי וצבאו תקפו את טירת נגשינו של איאיאסו במיקאווה, והאחרון פנה לנובונאגה בבקשת עזרה. נובונאגה נענה והגיע לטירה בראשות צבא גדול, והצבא המאוחד של איאיאסו ונובונאגה הביס את צבא טקדה ב-[[28 ביוני]] [[1575]]. קצויורי ניצל, אך נמלט בחזרה לנחלתו. במהלך השנים הבאות נלחמו איאיאסו וקצויורי במספר קרבות לאורך הגבול ביניהם, ולבסוף כבש צבאו של איאיאסו את נחלת סורוגה.
 
ב-[[1579]] האשים נובונאגה את אשתו של איאיאסו ואת בנו הבכור בקשירת קשר לרצוח אותו. האישה הוצאה להורג והבן, אף על פי שבתו של נובונאגה הייתה נשואה לו, נאלץ לבצע [[ספוקו]]. לאחר מכן הכריז איאיאסו על בנו השלישי, טוקוגאווה הידטאדה, כיורש, וזאת מפני שבנו השני נשלח לביתו של כוח חדש בזירה: [[טויוטומי הידיושי]], שליט יפן העתידי.
שורה 58:
 
==שוגון בדימוס==
אף על פי שהפך לשוגון בדימוס, או אוגושו (大御所), נותר איאיאסו שליט יפן עד מותו. הוא השתכן בטירת סונפו, אך גם פיקח על בניית [[טירת אדו]], טירה מסיבית שבנייתה נמשכה כל ימי חייו. התוצאה הסופית הייתה הטירה הגדולה ביותר ביפן, עליה שילמו הדאימיו האחרים.
 
איאיאסו גם ניהל מגעים [[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] עם [[הולנד]] ועם [[ספרד]], אך החליט להרחיק את ה[[אירופה|אירופאים]] מיפן החל ב-[[1609]], אף על פי שהרשה להולנדים להחזיק בתחנת מסחר באי [[דג'ימה]] ליד [[נגסקי]]. מ-1605 ועד מותו, נהג איאיאסו להתייעץ ב[[נווט]] ה[[בריטניה|בבריטי]] [[ויליאם אדמס]], שמילא תפקיד מרכזי בעיצוב היחסים בין השוגונות לבין ספרד ו[[הכנסייה הקתולית]].