פליציה לנגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביוגרפיה: פרטים |
|||
שורה 28:
זכתה לפרסום רב בשנת 1979, כשייצגה בהצלחה את ראש עיריית [[שכם]], [[בסאם אלשכעה]], נגדו הוציאה ישראל צו גירוש לאחר שהואשם בהסתה לפעילות טרור לאחר שהשמיע ביקורת קשה על [[הסכמי קמפ דיוויד]].{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|שכעה יופיע היום בפני ועדת הערר הצבאית|1979/11/28|00107}}}} זמן לא רב לאחר ש[[בית המשפט העליון]] ביטל, לבקשתה, את צו הגירוש לשכעה, התנקשו בחייו אנשי [[המחתרת היהודית]], והותירו אותו ב[[כסא גלגלים]] כשרגליו קטועות. במשך שנים שימשה כסגנית הנשיא של "הליגה הישראלית לזכויות אדם" (בראשה עמד פרופסור [[ישראל שחק]]).
ייצגה גם פלסטינים נוספים שנגדם הוצא צו גירוש,{{הערה|{{מעריב||5 מחבלים ומסיתי גורשו ביום ו' ללבנון|1975/03/02|01201}};{{ש}}{{מעריב|דליה מזורי|שלושת המגורשים הגישו לבג"ץ 'תצהיר הומניטרי' על תביעותיהם|1980/07/13|01314}}}} ופלסטינים שעתרו נגד הכרזת אדמות, שהם טענו לבעלות עליהן, כ[[אדמות מדינה]].{{הערה|{{דבר||16 ערבים מהגדה עתרו לבג"ץ נגד תפיסת אדמותיהם|1981/05/18|00307}}}} בסוף שנות ה-80 ייצגה את נאשמי "[[דרך הניצוץ]]" - ישראלים שהורשעו בקשר עם אנשי "[[החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין]]".{{הערה|[http://heb.daam.org.il/%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%95/ היא הייתה שם בשבילנו], באתר "[[דעם]]"}}
בשנת [[1990]], לאחר 23 שנים שבהן ייצגה פלסטינים, סגרה לנגר את משרד עורכי הדין והיגרה עם בעלה לטיבינגן שבגרמניה, שם התגורר בנה. היא קיבלה משרת הוראה ב[[אוניברסיטת טיבינגן]], ומאז התגוררה שם. בראיון ל"[[וושינגטון פוסט]]" אמרה שהרגישה שאינה יכולה להמשיך ולשמש כעלה תאנה של מערכת המשפט בישראל. בגרמניה המשיכה לכתוב ספרים ולעסוק ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]]. ב-[[2008]] קיבלה אזרחות גרמנית.
| |||