קרל אברהם – הבדלי גרסאות

בתום הלימודים התקבל לעבודה ב[[ציריך]] כעוזרו של [[אויגן בלוילר]] בבית החולים בורגהלצלי. הכיר שם את [[קרל גוסטב יונג]] שסיפר לו על עבודתו של פרויד, וכתוצאה מכך נסע לו[[וינה]] והיה לתלמידו ולמקורבו של פרויד. אברהם השתתף בדצמבר [[1907]] לראשונה ב"חברה הפסיכולוגית של יום ד'" שהתארגנה סביב פרויד. בשנת [[1908]] התיישב בברלין ופעל שם כפסיכואנליטיקאי הפרטי הראשון ולזמן-מה היחיד בבירת גרמניה. במהלך השנים, על אף ההסתייגות של הממסד הפסיכיאטרי המקומי, הפכה הקליניקה שלו ידועה ומשגשגת. אברהם עסק בטיפולים שמונה שעות ביממה והלין על כך שלא נשאר לו מספיק זמן למדע. יחד עם זאת הוא הרבה לכתוב מאמרי רביו של הספרות הפסיכואנליטית, פרסם מחקרים קליניים, מסות על פסיכואנליזה יישומית בתחומים שונים ומגוונים, לרבות בתחום ה[[אמנות מודרנית|אמנות המודרנית]] או הדת ב[[מצרים העתיקה]]. נודע בעיקר במאמריו על התפתחות ה[[ליבידו]].

 

פסיכואנליטיקאים ידועים רבים מאירופה ומאמריקה - כדוגמת [[אריך פרום]], [[מייקל באלינט]] ו[[רנה שפיץ]], למדו או התמחו שם.