גאבור בתלן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
אנכרוניזמים
שורה 1:
[[קובץ:GabrielBethlen.jpg|שמאל|ממוזער|200px|גאבור בתלן]]
'''גאבור בתלן''' ([[1580]]–[[1629]]) נסיך [[טרנסילבניה]], ומנהיג תנועה לאומית ה[[הונגריה|הונגריתקלוויניסטים]] המקומיים כנגד [[בית הבסבורג]] ה[[קתולי]] במהלך [[מלחמת שלושים השנה]].
 
בתלן נולד למשפחת אצילים הונגרית בטרנסילבניה, ונשלח לחצרו של שליט טרנסילבניה זיגמונד באטורי, אשר אותו ליווה במהלך מסע המלחמה ה[[ואלאכיה|וואלאכי]]. לאחר מכן סיע לאישטוון בוצ'קאי להפוך בשנת [[1605]] לנסיך טרנסילבניה, והיה לעוזרו הראשי. בתלן סייע אף ליורשו של בוצ'קאי, [[גאבור באטורי]], אך זה נתקנא ביכולותיו המדיניות של בתלן, ובתלן נאלץ לבקש מקלט אצל ה[[טורקים]].
 
בתקופה זו הייתה הונגריהנחלות מחולקתהכתר ההונגריות מחולקות לשלושה חלקים. טרנסילבניה הייתה נסיכות אוטונומית למחצה, הנתונה להשפעה טורקית, כאשר הטורקים שלטו ישירות באזורים נרחבים בהונגריה, ואזורים אחרים היו תחת שליטת [[בית הבסבורג]] ה[[אוסטריה|אוסטרי]] וה[[נצרות קתולית|קתולי]]. שנים אלו ראו את חדירת ה[[רפורמציה]] אל הונגריה, ורבים קיבלו עליהם את הדת ה[[ז'אן קלווין|קלוויניסטית]], ביניהם בתלן. הטורקים לא התעניינו במאבקים שבין הפרוטסטנטים והקתולים, וככלל העניקו לתושבי השטחים שבשליטתם את חופש הדת. בני הבסבורג, לעומתם, היו אויבים מרים של הפרוטסטנטים, וניהלו מדיניות פעילה של [[קונטרה-רפורמציה]], באמצעותה השיבו הונגרים רבים אל חיק הדת הקתולית.
 
ב [[1613]] שב בתלן בראש צבא גדול לטרנסילבניה, ולאחר רציחתו של גאבור באטורי הפך לנסיך טרנסילבניה, בתמיכתם של ה[[עות'מאנים]], וזאת למורת רוחם של שליטי בית הבסבורג, אשר העדיפו נסיך שייטה יותר אל הנצרות הקתולית ואל [[וינה]], מאשר אל הטורקים והפרוטסנטנטים.
שורה 10:
שלטונו של בתלן היה עריצות נאורה, שנמנעה ממעשי האכזריות של רבים מקודמיו בנסיכות טרנסילבניה. בתלן פיתח את התעשייה וה[[מכרה|מכרות]], את סחר החוץ, אשר הכניס לו הכנסה נאה, ואיפשר בניית ארמון חדש, והחזקת חצר מלכותית. בתלן היה לפטרון האומניות בממלכתו, וקידם את האמונה הקלויניסטית. הוא ייסד אקדמיה קלויניסטית, וקידם את הקשרים עם מדינות פרוטסטנטיות אחרות באירופה כ[[אנגליה]], [[ארצות השפלה]] ומדינות פרוטסטנטיות ב[[גרמניה]]. בתלן החזיק צבא של שכירי חרב, באמצעותו ניהל מדיניות חוץ אמביציונית.
 
בשנת [[1618]] פרצה [[מלחמת שלושים השנה]] כסכסוך דתי בין הפרוטסטנטים ה[[הוסיטים]] ב[[בוהמיה]] (חלק מ[[צ'כיה]] של ימינו). בתלן הוביל את צבאו אל חלקי הונגריה שתחת שליטת הבסבורג באזור [[סלובקיה]] של ימינו, על מנת לתמוך במורדים הבוהמים כנגד בית הבסבורג. באוקטובר כבש את [[ברטיסלאבה]], חבר אל הכוחות הבוהמים המורדים, והטיל מצור על [[וינה]], כאשר הקיסר [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד השני]] לבית הבסבורג נמלט אל העיר [[גראץ]]. שמועה כי טרנסילבניה נפלשה על ידי כוחות [[פולין]] גרמה לבתלן להסיר את המצור על וינה ולשוב לברטיסלבה, ולקיים משא ומתן עם הקיסר, בסיומו קיבל בתלן לשליטתו שני שלישים מן השטח שהחזיקו האוסטרים בהונגריה, וזאת בהסכם מחודש ינואר [[1620]].
 
תבוסתם של הצ'כיםהבוהמים לצבאותיו של פרדיננד בנובמבר [[1620]] הביאה למפנה בגורלו של בתלן, והקיסר החל לכבוש מחדש את האדמות שאיבד לבתלן בתחילת השנה. ב-[[31 בדצמבר]] [[1621]] נחתם הסכם חדש בעיר הצ'כיתהבוהמית [[מיקולוב|ניקולשבורג]], לפיו ויתר בתלן על התואר "מלך הונגריה" בתנאי שפרדיננד יאשר את "חוזה וינה" משנת [[1606]] אשר העניק עצמאות לטרנסילבניה, וחופש דת להונגרים בשטחי האימפריה. בתלן שמר על תארו כנסיך טרנסילבניה, ולשטח המדינה הטרנסילבנית צורפו שבעה מחוזות נוספים באזור הנהר [[טיסה (נהר)|טיסה]].
 
בשנים שלאחר מכן המשיך בתלן במאבקו כנגד בית הבסבורג, ובמסעות מלחמה בשטחה של סלובקיה כנגד כוחותיו של פרדיננד, כשהוא מנסה ליצור בריתות עם הטורקים ועם מדינות גרמניות פרוטסטנטיות כ[[ברנדנבורג]], אשר למען הבטחת הברית עמה נישא לבתו של [[נסיך בוחר|הנסיך הבוחר]] ממדינה זו, אשר הייתה אף אחותה של אשתו של מלך [[שוודיה]], [[גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה|גוסטב אדולף]]. מטרת מהלך זה הייתה לנסות ולקבל את הכתר הפולני, אך הוא מת ב-[[15 בנובמבר]] [[1629]] בטרם הספיק להשלים מהלכים אלו.