פתיחת התפריט הראשי

שינויים

בצהרי 22 אוקטובר נמצאה [[שייטת המשחתות|השייטת הגדולה]] של חיל הים בסיור מול החוף, ובהחלטת מפקד החיל [[פול שולמן]] פנתה צפונה ויצאה מטווח ראייה. [[אח"י מעוז ק-24|אח"י מעוז]] (ק-24) ועליה לוחמי [[שייטת 13|היחידת לחבלה ימית]] בפיקודו של [[יוחאי בן-נון]], שלוש [[ב-10 |סירות נפץ]] וסירת איסוף אחת. התוקפים היו זלמן אברמוב, יעקב ורדי ו[[יוחאי בן-נון]]. האוספים היו יצחק ברוקמן ויעקב ריטוב. הכוונה הייתה לתקוף בעדיפות את 'האמיר פארוק' ואת [[שולת מוקשים|שולת המוקשים]] שאיבטחה אותה.
 
לפי התוכנית היה על זלמן אברמוב להסתער ראשון על "האמיר פארוק" ובאם היא בתנועה יתקוף גם יעקבויעקב ורדי. באםבסירה תהיה בעגינה יתקוף ורדיהשניה את שולת המוקשים. [[יוחאי בן-נון]] פיקדבסירה עלשלישית, המבצע ולפילפי התנהלות ההתקפה, היהיחליט עליו להחליטאת כיצדמי לנהוגלתקוף. על יעקב ריטוב ויצחק ברוקמן שהיוהיו עלבסירה "סירתרביעית האיסוף"וללא הוטלחומר נפץ ומשימתם לשוט בעקבות המסתערים ולאסוף אותם לאחר ביצוע המשימההההתקפה. סירתלראשי נפץהמסתערים כללההורכב מצוףנצנץ ומשתחרראינפרא עםאדום הקפיצהולאוספים למיםהייתה לפנימשקפת הפגיעה.מיוחדת לראותם בלילה.
 
הסירה הראשונה ועליה זלמן אברמוב תקפה, על פי התוכנית, את ה"פארוק". בעת הפעלת חומר הנפץ והקפיצה למים המצוף ניתק מהסירה ונפל למים, אך לבסוף אברמוב מצא אותו והצליח לפתוח אותו. הסירה פגעה פגיעה מדויקת בגוף הספינה באזור הדוודים. הספינה החלה לטבוע ולהעלות עשן. בניגודיעקב לתוכניתורדי הבחין המקורית,שהאנייה תקףבתנועה ותקף גם ורדיהוא את ה"פארוק". תקלה בשחרור המצוף גרמה לורדי לבצע סיבוב פרסה וניסיון תקיפה חוזר, ולאחר ששחרר את המצוף וקפץ למים, סירתו פגעה סמוך לחרטום הספינה. במקביל, החלה שולת המוקשים להתקדם לעבר סירת האיסוף תוך כדי ירי [[מקלע{{ביאור|מקלעים]]יעקב ותאורהורדי עםזוכר זרקורים.שדנו בן-נוןבמקרים החליטותגובות לתקוףונאמר אתאם שולת'האמיר המוקשיםפארוק' והתקרבאינה אליהעוגנת תוךיתקוף כדי ירי רצוף עליו. בשל תקלה גם במנגנון המצוף שלו, קפץ בן-נון מהסירה רק בטווח של כ-50 מטר משולת המוקשים, במקום 100 מטר כמתוכנן לאחר הקפיצה מהסירה גילה כי הוא נגרראותה אחריה וחתך את החבל באמצעות סכין שחגר עליו. פגיעת הסירה של בן- נון גרמה להוצאתה של שולת המוקשים מכלל שירות. גרסה אחרת לעזיבתו המאוחרת של בן-נון את הסירה גורסת כי מכיוון שסירתו יועדה להיות סירת [[עתודה (צבא)|עתודה]] ולא להתפוצץ, קשר עצמו אל הסירה מבעוד מועדכדי ושכחלודא מכךפגיעה לאחרוכך מכןעשה.}}{{ש}}
תקלה בשחרור המצוף גרמה לורדי לבצע סיבוב פרסה וניסיון תקיפה חוזר, ולאחר ששחרר את המצוף וקפץ למים, סירתו פגעה סמוך לחרטום הספינה. במקביל, החלה שולת המוקשים להתקדם לעבר סירת האיסוף תוך כדי ירי [[מקלע|מקלעים]] ותאורה עם זרקורים. בן-נון החליט לתקוף את שולת המוקשים והתקרב אליה תוך כדי ירי רצוף עליו. בשל תקלה גם במנגנון המצוף שלו, קפץ בן-נון מהסירה רק בטווח של כ-50 מטר משולת המוקשים, במקום 100 מטר כמתוכנן לאחר הקפיצה מהסירה גילה כי הוא נגרר אחריה וחתך את החבל באמצעות סכין שחגר עליו. {{ש}}
פגיעת הסירה של בן-נון גרמה להוצאתה שולת המוקשים מכשירות והיא נעצרה. {{ביאור|גרסה אחרת לעזיבתו המאוחרת של בן-נון את הסירה מסבירה כי מכיוון שסירתו יועדה להיות סירת [[עתודה (צבא)|עתודה]] ולא להתפוצץ, קשר עצמו אל הסירה מבעוד מועד ושכח מכך לאחר מכן.}}
 
כלחמשת לוחמי המבצעהלוחמים שבו בשלום לסירת האם א"חי מעוז לאחר שברוקמן וריטוב אספו את מפעילי סירות הנפץ מאזור הטיבוע. לצורך כך הם הצטיידו בפנס אנפרה-אדום וציינים על ראשי הלוחמים. לבסוף את חלקם מצאו בעזרת צעקות מכיוון שגם מערכת זוהאינפרא אדום לא הייתהסיפקה תקינהפתרון.
 
==סיכום==