פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לאפרים יער
את הסיבות המיידיות למהפך זה ראה אייזנשטדט לא במרד של "שכבות המצוקה", אלא בסתימת דרכן של קבוצות אקטיביות, הן קבוצות מבין יוצאי ארצות ערב שעברו לתמוך בליכוד והן בתוך הדור הצעיר של הוותיקים אשר תמכו ב[[ד"ש]], וראו שדרכם אל המרכזים הפוליטיים של החברה הישראלית חסומה. ברקע פעל גם ההלם מ[[מלחמת יום הכיפורים]], לאחר האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, שהחליש את הלגיטימציה של ההנהגה הקיימת. השילוב בין תהליכים ומגמות אלו פתח באופן מחודש את מערכות הזהות הקולקטיבית של החברה הישראלית; ובה בעת שינה גם את יחסה של ישראל לסביבה הבינלאומית: אל [[ארצות ערב]] ואל ה[[פלסטינים]]. המהפך הביא לשינוי מהותי בסדר היום החברתי-פוליטי והסיט מהמרכז לשוליים את הדיונים והעיסוק הפוליטי בבעיות של גיבוש דפוסים חברתיים פנים-ישראליים. במקומו הוצב במרכז ההווייה החברתית-קולקטיבית-קיומית הסכסוך עם הפלסטינים, וממנו נגזרו צורות, דפוסים ואופני גיבוש הזהות הקולקטיבית. תהליכים אלה עומדים במרכזם של הספר "תמורות בחברה הישראלית", בספרים, ובמאמרים האחרונים שלו העוסקים בחברה הישראלית.{{הערה|שם=hebrewRTL-ref5|1=איזנשטדט, ש. נ. 2004 תמורות בחברה הישראלית, האוניברסיטה המשודרת – [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]].
* איזנשטדט, ש. נ. (2005) "החברה הישראלית בין מגזר לאינטגרציה" – בתוך: [[עיונים בתקומת ישראל]] - סדרת נושא חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי, [[יד יצחק בן צבי|יד בן-צבי]], ירושלים.
* אייזנשטדט, ש. נ. (2006) "נפתולי המודרניות של החברה הישראלית בעידן הגלובליזציה", בתוך: ישראל והמודרניות: ל[[משה ליסק]] ביובלו. עורכים: אורי כהן, [[אליעזר בן-רפאל]], [[אבי בראלי]] ואפריםו[[אפרים יער]]. מכון בן-גוריון לחקר ישראל - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יד בן-צבי בירושלים, [[המכון לחקר הציונות וישראל]]-אוניברסיטת תל אביב. עמ' 13-29.}}
 
ממד נוסף שהודגש ופותח בספר זה על החברה הישראלית וכן בזה על הציוויליזציה היהודית הוא הקשר בין התפתחותה של החברה הישראלית לבין הציוויליזציה היהודית והניסיונות ההיסטוריים של הקיבוצים היהודיים. בתקופה זו גם ערך אייזנשטדט יחד עם [[משה ליסק]] כנס שכותרתו "האם החזירה הציונות את היהודים להיסטוריה" ב[[יד בן-צבי]], שדבריו פורסמו מאוחר יותר בספר.{{הערה|שם=hebrewRTL-ref6|1=הציונות והחזרה להיסטוריה: הערכה מחדש, עורכים: שמואל נח אייזנשטדט ומשה ליסק. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ט 1999}}