אלי פודה – הבדלי גרסאות

בגלל מרכזיותה של מצרים בעולם הערבי, מחקריו של פודה על המערכת הבין-ערבית הובילו אותו גם להעמיק חקר במצרים. במקביל למאמרים שונים, הוא פרסם קובץ מאמרים, יחד עם שותפו מחיפה, פרופ' און וינקלר, שעוסק בבחינה מחודשת של התופעה המכונה "נאצריזם". החידוש העיקרי בקובץ זה הוא הניסיון לפענח את התופעה הזו כסוג של [[פופוליזם]] – בדומה למודל המצוי במשטרים באמריקה הלטינית והדרומית (כולל גם אירופה), וזאת בניגוד להסברים הקודמים שניתחו את הנאצריזם כתופעה אידאולוגית, תנועה משיחית, תנועת מודרניזציה וסוג של [[פולחן אישיות]]. במסגרת קובץ זה, הוא פרסם מאמר – המבוסס על ספרות תאורטית מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית – על הדרך שבה מקבלי ההחלטות בישראל תפסו את המנהיג המצרי, ג'מאל עבד אל-נאצר ואת תופעת הנאצריזם. במאמר זה מראה פודה את תהליך הדימוניזציה שעברה דמותו של נאצר בקרב מקבלי ההחלטות – תופעה שכיחה במצבי סכסוך. בנוסף, פודה ווינקלר פרסמו מונוגרפיה על [[החרם הערבי]] שלא היה על מצרים בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים ב-1979. בניגוד לטענה הרווחת, הם מראים כי בניגוד להחלטות הפסגה הערבית להחרים את מצרים, באופן מעשי מדינות ערב התקשו להחרים אותה ואף מיהרו להחזירה לעולם הערבי תוך עשור. בעקבות המהפכה במצרים בינואר 2011, פודה פרסם מאמרים עיתונאיים ואקדמיים בנושא וכעת הוא שוקד על עריכת ספר בנושא האביב הערבי.