חטיבה 55 – הבדלי גרסאות

ב-8 באוגוסט, לאחר יותר משבוע של התארגנות ואימונים, נכנס ללבנון גדוד הסיור, בפיקוד סא"ל גיל תימור, יחד עם מפקד החטיבה, אל"ם [[איתי וירוב]]{{הערה|1={{ynet|חנן גרינברג|"האויב חטף ולא הבין מאיפה זה בא לו"|3292261|ראיון עם אל"ם איתי וירוב, מפקד חטיבת הצנחנים "חוד החנית" ב[[מלחמת לבנון השנייה]], 17 באוגוסט 2006}}.}}. הגדוד התמקם בכפר [[קוזה (כפר)|קוזה]] למשך ארבעה ימים, ובמהלכם למעשה היה בהמתנה ולא ביצע כל פעולה התקפית. בהמשך, התקדם הגדוד רגלית אל הרכס "השקיף אל צלחאני" (אשר גובהו כשש מאות מטרים) במהלך של לילה אחד. לאחר כיבוש הרכס על ידי גדוד הסיור, הוטס כל גדוד 7063 של החטיבה, בפיקודו של סא"ל יעקב (קובי) כחלון, על לוחמיו וציודו אל המתחם, בעומק השטח. יממה לאחר מכן, ללא מיסוך ארטילרי, הוטס לאותו מנחת כוח של [[גדוד 890]] הסדיר וכן [[סיירת צנחנים]] הסדירה. המסוק האחרון שהנחית את יחידת הרפואה האוגדתית, מאובטחת על ידי מחלקת המרגמות של גדוד 7063, הופל לאחר המראתו מן השטח בדרכו חזרה לישראל. כוח צנחנים מחטיבת "חוד החנית", בפיקודו של יהודה אונגר, ששהה כ-200 מטרים מנקודת ההתרסקות ניגש מייד למקום. השטח בער, ורק בשעות הבוקר עלה בידי לוחמי הכוח לחלץ את גופותיהם של ארבעה מאנשי הצוות. בלילה חברו במסוק לוחמי [[יחידת שלדג|שלדג]] ו[[יחידת 669]], ואלה חילצו את גופתה של המכונאית המוטסת קרן טנדלר{{הערה|1=רועי עמוס, {{אתר הגבורה|344276|הבחנתי במשהו פוגע במסוק, שהפך לכדור אש והתרסק}}, [[במחנה]], מתוך אתר הגבורה, 15 ביולי 2011}}.

 

 

הפלת המסוק גרמה מיד לביטול תוכנית הקרב על ידי מפקד האוגדה, אייל אייזנברג, והכוחות נשארו על השקיף יממה נוספת שבסיומה חזרו לארץ במסע רגלי ארוך. בסך הכל סיימה החטיבה את הלחימה ללא הרוגים ועם שני פצועים קל מ[[אש כוחותינו]] בזמן השהות בכפר קוזה.