פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
 
[[קובץ:AtkElEmirFrq221048Ships.jpg|300px|ממוזער|תנועת השייטת הגדולה לפני הקרב עם האל-אמיר פארוק. 22 אוקטובר 1948.]]
[[קובץ:AtkElEmirFrq221048.jpg|300px|ממוזער|היערכות סירות הנפץ לפגיעה בהאמירבאל-אמיר פארוק ושולת מוקשים מצרית 22 אוקטובר 1948]]
'''אל-אמיר פארוק''' הייתה אוניית מלחמה ששמשה כ[[אוניית דגל|אוניית הדגל]] של [[הצי המצרי]]{{ביאור|ההתייחסות לאמיר פארוק כ[[אוניית דגל]] מופיע במקורות המוקדמים והשתרש בציבור במטרה לרומם את המורל הישראלי. באנייה לא נמצא אדמירל ולא נשאה דגל מיוחד בעת שהוטבעה.}} האונייה השתתפה בסיוע לחיל המשלוח המצרי בארץ ישראל, וטובעה מול חוף עזה ב-[[22 באוקטובר]] [[1948]] על ידי [[סירת נפץ|סירות נפץ]] שרכש [[חיל הים הישראלי]] מעודפי הצבא האיטלקי ממלחמת העולם ה-II, שהיו עד אז נשק הפתעה.
 
==ניסיון הטבעה==
{{ערך מורחב|הזירה הימית במלחמת העצמאות}}
אל-אמיר פארוק התגלתה מול חופי [[עזה]] במהלך [[מבצע יואב]], לאחר שיצאה מ[[אלכסנדריה]] עמוסת חיילים ואספקה. מטרת המצרים הייתה להעביר כוחות צבאיים לעזה כל עוד הפסקת האש לא בתוקפה, על מנת לבסס את נוכחותם הצבאית באזור. [[יוסף דרור]] וצוות חבלנים צוללים יצאו על גבי [[אח"י פלמ"ח]] ארבעה לילות רצופים, במטרה להצמיד מוקשים לאונייה בעת עגינתה ולהטביעה, אך האמיראל-אמיר פארוק לא הייתה במקום.{{הערה|[[יוסף דרור]], '''הקומנדו הימי אליו וממנו''' עמ' 50.}}
 
==התקיפה==
בצהרי 22 אוקטובר נמצאה [[שייטת המשחתות|השייטת הגדולה]] של חיל הים בסיור מול החוף, ובהחלטת מפקד החיל [[פול שולמן]] פנתה צפונה ויצאה מטווח ראייה. [[אח"י מעוז ק-24|אח"י מעוז]] (ק-24) ועליה לוחמי [[שייטת 13|היחידת לחבלה ימית]] בפיקודו של [[יוחאי בן-נון]], שלוש [[ב-10 |סירות נפץ]] וסירת איסוף אחת. התוקפים היו זלמן אברמוב, יעקב ורדי ו[[יוחאי בן-נון]]. האוספים היו יצחק ברוקמן ויעקב ריטוב. הכוונה הייתה לתקוף בעדיפות את 'האמיראל-אמיר פארוק' ואת [[שולת מוקשים|שולת המוקשים]] שאיבטחה אותה.
 
'''לפי התוכנית''' היה על זלמן אברמוב להסתער ראשון על "האמיראל-אמיר פארוק" ויעקב ורדי בסירה השניה את שולת המוקשים. [[יוחאי בן-נון]] בסירה שלישית, לפי התנהלות ההתקפה, יחליט את מי לתקוף. יעקב ריטוב ויצחק ברוקמן היו בסירה רביעית וללא חומר נפץ ומשימתם לשוט בעקבות המסתערים ולאסוף אותם לאחר ביצוע הההתקפה. לראשי המסתערים הורכב נצנץ אינפרא אדום ולאוספים הייתה משקפת מיוחדת לראותם בלילה.
 
'''הביצוע''' - הסירה הראשונה ועליה זלמן אברמוב תקפה, על פי התוכנית, את ה"פארוק". בעת הפעלת חומר הנפץ והקפיצה למים המצוף ניתק מהסירה ונפל למים, אך לבסוף אברמוב מצא אותו והצליח לפתוח אותו. הסירה פגעה פגיעה מדויקת בגוף הספינה באזור הדוודים. הספינה החלה לטבוע ולהעלות עשן. יעקב ורדי הבחין שהאנייה בתנועה ותקף גם הוא את ה"פארוק".{{ביאור|יעקב ורדי זוכר שדנו במקרים ותגובות ונאמר אם 'האמיראל-אמיר פארוק' אינה עוגנת יתקוף גם הוא אותה כדי לודא פגיעה וכך עשה.}}{{ש}}
תקלה בשחרור המצוף גרמה לורדי לבצע סיבוב פרסה וניסיון תקיפה חוזר, ולאחר ששחרר את המצוף וקפץ למים, סירתו פגעה סמוך לחרטום הספינה.
 
 
==סיכום==
טיבועה של "האמיראל-אמיר פארוק" היווה מכה קשה לצי המצרי שאיבד חמש מאות מלחים, בהם קצינים ובני אצולה המקורבים למשפחת המלוכה המצרית. לאחר אובדן "האמיראל-אמיר פארוק" לא ניסה הצי המצרי לחדור למים הטריטוריאליים של ישראל.
 
חמשת המבצעים הומלצו על ידי חיל הים - {{ציטוטון|הנ"ל הצטיינו בשבוע שעבר בטבוע שתי אוניות אויב על ידי הסתכנות אישית. נא להעניק להם את אות הכבוד הגבוה ביותר בצבא ההגנה לישראל.}}{{הערה|מכתב ראש [[מספן כוח האדם|מחלקת כח אדם]] [[אברהם עופר]] 24 בנובמבר 1948.}} {{ש}}
===אימות פגיעה מאוחר===
בין ותיקי [[שייטת 13]] התהלכה שמועה שאחת הסירות לא פגעה והיא מוצגת לראווה במוזיאון מצרי. {{ש}}
בשנת 1998, כ-50 שנה לאחר הטבעת "האמיראל-אמיר פארוק" יצאה לאתר הטביעה ספינה ממועדון 'צוללי הדרום' ועליה חלק ממטביעי הפארוק, {{ביאור|מלבד בן-נון שנפטר בשנת 1994,}} בליווי צוללנים שירדו וצילמו את החורים שנפערו בגוף הספינה. צוות צילום של ערוץ 2 הכין כתבה ששודרה ב"[[אולפן שישי]]". בעת צלילה זו התגלו בבירור שתי פגיעות בגוף הספינה. כך זכה גם יעקב ורדי להכרה בחלקו בהטבעתה של הספינה.{{הערה|1=[http://www.idive.co.il/Index.asp?ArticleID=50&VolumeID=52&CategoryID=141 דוד חוזר לגוליית], Idive, גיליון 101}}
 
<gallery>
קובץ:PikiWiki Israel 21105 The Palmach.jpg|קבלת פנים במטכ"ל למטביעי "האמיראל-אמיר פארוק". ראשון מימין: הרמטכ"ל [[יעקב דורי]], באמצע: [[דוד בן-גוריון]], שישי מימין: [[יוחאי בן נון]]
קובץ:HN-El-Amir-Faruk-British-3-inch-gun-1.jpg|[[תותח]] מהאמירמאל-אמיר פארוק, כיום מוצג ב[[מוזיאון ההעפלה וחיל הים]]
</gallery>
 
65

עריכות