פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 26 בתים ,  לפני שנה
ה[[התקופה הערבית בארץ ישראל|ערבים]] בנו במקום מבצר גדול בעל חצר פנימית, וה[[צלבנים]] הוסיפו סביבו אולמות גדולים לשימוש חיל המשמר.
הנזיר הרוסי [[ההגמון דניאל|דניאל]] שהגיע למקום שבע שנים אחרי הכיבוש הצלבני התרשם מאוד מהביקור בו:
{{ציטוט|תוכן=בנוי בצורה מעניינת באבנים כבדות, גבוה מאוד... הוא נראה כאילו אבן אחת מבסיסו ומעלה. יש בו הרבה מים, חמישה שערי ברזל ומאתיים מדרגות המובילות לפסגה. קשה מאוד לכבשו והוא מהווה את הביצור העיקרי לעיר. הוא נשמר בזהירות מרובה ואסור בשום פנים להכנס אליו אלא בהשגחה. בחסד אלהים, על אף שלא הגיע לי נתנו לי להכנס למגדל הקדוש הזה...|מקור=|אנגלית=}}{{הערה|לפי ד. בהט, ירושלים, אוסף מקורות, עמ' 128, מצוטט ב- אייל מירון (עורך) - ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1996}}
 
בתקופה ה[[איובים|איובית]] וה[[ממלוכים|ממלוכית]] עברו דופנות המצודה עיבוי מסיבי, והיא הוקפה במגדלי ענק. [[האימפריה העות'מאנית|הטורקים]] הפכו את המצודה ל[[קסרקטין]], הוסיפו לה רחבת [[תותח]]ים, וב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] אף עיטרו אותה ב[[מינרט]] ([[צריח (מסגד)|צריח]] ה[[מסגד]]), שהפך ל[[סמל]] ירושלמי. הטורקים אף הקיפו את המצודה ב[[חפיר]], שנועד להגן עליה הן מתוקפים מבחוץ, והן מפני מרידות תושבי העיר מבפנים. בשנת [[1898]] מולא חלק מחפיר זה באדמה, בחלק הצמוד ל[[שער יפו]], וקטע קטן מחומת החפיר הוסרה, כדי ליצור מעל המילוי מעבר נוח ל[[מרכבה (רכב)|מרכבתו]] של [[קיסר (תואר)|קיסר]] [[גרמניה]], [[וילהלם השני]].{{ש}}