יראת השם – הבדלי גרסאות

ב[[ספר החינוך]] מצויינתמצוינת מצווה זו כאחת מ[[שש מצוות תמידיות]], המתייחדות בכך שאפשר לקיימן באופן תמידי בכל רגע ורגע{{הערה|הקדמת ספר החינוך}}, ועניינן הגדרת היחס הנכון של האדם כלפי אלוהיו.

יראת האל, או יראת שמים, יכולה להתפרש הן כפחד מפני האל, והן כרצון עז לרצותו, מתוך אמונה יוקדת באמיתות דרכו. יראת האלוהים מוזכרת בתנ"ך בפרשת [[עקידת יצחק]], לאחר ש[[אברהם]] באמונתו מוכן לעקוד את [[יצחק]] בנו ולהקריבו, אינה בהכרח נובעת מפחד, אלא מתוך אמונה עזה. קריאת מלאך האל אל אברהם, שבלמה אותו מלשחוט את בנו, היא :{{ש}}"וַיֹּאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי '''יְרֵא אֱלֹהִים''' אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" ({{תנ"ך|בראשית|כב|יב}}).

המילה "שמים" בביטוי אף היא אינה מובנת מאליה. מצד אחד, מקבלת היהדות את הגישה ה[[אימננטיות|אימננטית]] הדוגלת בהיעדר פיזיות לישות האלוהית, ובהימצאות האל בכל מקום, לפי הפסוק