יראת השם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
סקריפט החלפות (מצוי)
שורה 1:
ב[[יהדות]], '''יראת השם''' או '''יראת שמים''' היא [[מצווה]] לירא את ה[[אלוהים|אל]].
 
ב[[ספר החינוך]] מצויינתמצוינת מצווה זו כאחת מ[[שש מצוות תמידיות]], המתייחדות בכך שאפשר לקיימן באופן תמידי בכל רגע ורגע{{הערה|הקדמת ספר החינוך}}, ועניינן הגדרת היחס הנכון של האדם כלפי אלוהיו.
 
== המקור בתורה ובהלכה ==
שורה 22:
 
==משמעות המונח העברי==
יראת האל, או יראת שמים, יכולה להתפרש הן כפחד מפני האל, והן כרצון עז לרצותו, מתוך אמונה יוקדת באמיתות דרכו. יראת האלוהים מוזכרת בתנ"ך בפרשת [[עקידת יצחק]], לאחר ש[[אברהם]] באמונתו מוכן לעקוד את [[יצחק]] בנו ולהקריבו, אינה בהכרח נובעת מפחד, אלא מתוך אמונה עזה. קריאת מלאך האל אל אברהם, שבלמה אותו מלשחוט את בנו, היא :{{ש}}"וַיֹּאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי '''יְרֵא אֱלֹהִים''' אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" ({{תנ"ך|בראשית|כב|יב}}).
 
המילה "שמים" בביטוי אף היא אינה מובנת מאליה. מצד אחד, מקבלת היהדות את הגישה ה[[אימננטיות|אימננטית]] הדוגלת בהיעדר פיזיות לישות האלוהית, ובהימצאות האל בכל מקום, לפי הפסוק
{{הדגשה|מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ|ישעיהו ו ג}}. מצד שני, מוזכרים השמים פעמים רבות ב[[תנ"ך]], ובעקבותיו ב[[ספרות חז"ל|דברי חז"ל]], כמקום מושבו של האלוהים. לדוגמה: {{הדגשה|יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ|תהלים ב ד|תהילים ב', ד}}.{{ש}}
הסברים רבים נאמרו ל[[משל]] זה. אחד מהם הוא כי השמים הם המקום היחיד שבו האדם יכול למעשה "לראות [[אינסוף]]" – שהרי מלבד כשירים האדם את מבטו אל-על, בכל מקום שהוא יביט יתקל מבטו בחפץ ממשי כלשהו, שיחסום את שדה ראייתו, או לא יתקל בדבר - ואילו את השמים מחד האדם רואה, ומאידך הם לא ממשיים ובעצם המתבונן בהם מתבונן באינסוף.