יראת השם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (מצוי) |
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
ב[[ספר החינוך]] מצוינת מצווה זו כאחת מ[[שש מצוות תמידיות]], המתייחדות בכך שאפשר לקיימן באופן תמידי בכל רגע ורגע{{הערה|הקדמת ספר החינוך}}, ועניינן הגדרת היחס הנכון של האדם כלפי אלוהיו.
בתורה נאמר: {{ציטוטון|אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא}}{{הערה|[[דברים]] י, כ}}, ועל סמך פסוק זה פוסק ה[[רמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]]:
{{
ב[[תורה]] ישנם פסוקים נוספים המורים על יראת השם, כגון:
{{ציטוטון|וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ ==פירוש היראה==
ב[[ספר הזהר]] (תחילת פרשת "אחרי מות") נשאלת השאלה שלכאורה ישנם שני פסוקים סותרים: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|ב|יא}}}} ומאידך "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|ק|ב}}}}, והרי יראה ושמחה סותרים זה את? ומיישב שם את הקושיה, שאינם סותרים אלא הם שני שלבים או דרגות, שכל עבודת ה' חייבת להתחיל מיראה, וזה העובד מיראה, יזכה לקיים מצוות משמחה.▼
יראת האל, או יראת שמים, יכולה להתפרש הן כפחד מפני האל
{{ש}}"וַיֹּאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי '''יְרֵא אֱלֹהִים''' אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" ({{תנ"ך|בראשית|כב|יב}}).
מקובל לראות ב'''
▲== דיני המצווה ==
דיני המצווה, שלא יפסק חיובן מעל האדם לעולם אפילו רגע אחד, ומי שבא דבר עברה לידו חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק שהשם ברוך הוא משגיח בכל מעשה בני אדם, וישיב להם נקם כפי רוע המעשה{{הערה|[[ספר החינוך]], מצווה תלב.}}.▼
▲ב[[ספר הזהר]] (תחילת פרשת "אחרי מות") נשאלת השאלה שלכאורה ישנם שני פסוקים סותרים: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|ב|יא}}}} ומאידך "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|ק|ב}}}}, והרי יראה ושמחה סותרים זה את? ומיישב שם את הקושיה, שאינם סותרים אלא הם שני שלבים או דרגות, שכל עבודת ה' חייבת להתחיל מיראה, וזה העובד מיראה, יזכה לקיים מצוות משמחה.
==דרגות שונות ביראת-שמים==▼
רמה ראשונית היא "יראה תתאה" (ב[[ארמית]], ב[[עברית]]: "יראה תחתונה"), היא [[פחד|יראת]] ה[[עונש]] במובנו הפשוט: האדם מצייר בדמיונו את העונש שיקבל בחייו ו[[חיים לאחר המוות|לאחר מותו]] (אם יעשה עבירות ולא ילך [[מצווה|בדרך התורה]]) כעונש גופני-ממשי (מחלות, ייסורים וכדומה). עונש זה מרתיע ומיירא אותו, וגורם לו ללכת בדרך טובה.▼
באופן רחב יותר, משמש המושג '''יראת שמים''' לתיאור
רמה גבוהה יותר היא "יראת הרוממות" – תחושת יראה המתעוררת באדם בעומדו מול [[הנשגב|רוממות ושגב]], לא כמאיימים עליו גופנית. תחושה מעין זו מוכרת לכל אדם כשהוא נפגש ב[[תופעת טבע]] פלאית, כגון ברקים ורעמים. וככל שהירא יבין את גודלו ונוראותו של האלוהים, תגדל יראתו עוד. להבדיל מיראת העונש, יראה כזו לא מפחידה ומרתיעה את הירא, והוא לא היה מעדיף להתחמק ממנה, אלא אדרבה – הוא יחפש להתמלא ולהיפגש שוב ושוב בגודל ושגב האלוהים.▼
המילה "שמים" בביטוי אף היא אינה מובנת מאליה. מצד אחד, מקבלת היהדות את הגישה ה[[אימננטיות|אימננטית]] הדוגלת בהיעדר פיזיות לישות האלוהית, ובהימצאות האל בכל מקום, לפי הפסוק ▼
יראה גבוהה ואידיאלית עוד יותר, היא יראת הרוממות במובנה הגבוה – הירא מבין ומרגיש את '''[[טוב|טוּב]]''' האלוהים ואת הצורך והרצון להיות קרוב אליו, עד כדי פחד מכל רבב של התרחקות ממנו. כדוגמה אפשר לראות את היראה הזו אצל ילד קטן שמבין את תלותו המוחלטת באמו ובאהבתה, ומפחד מכל התרחקות ממנה (ביום הראשון בגן, למשל). יראה זו כבר נובעת מ'''חיבור''' ואהבה של הירא את האלוהים, ומכאן ערכה הגדול, ראה מסילת ישרים פרק כ"ד בבאור יראת חטא.▼
▲יראת האל, או יראת שמים, יכולה להתפרש הן כפחד מפני האל, והן כרצון עז לרצותו, מתוך אמונה יוקדת באמיתות דרכו. יראת האלוהים מוזכרת בתנ"ך בפרשת [[עקידת יצחק]], לאחר ש[[אברהם]] באמונתו מוכן לעקוד את [[יצחק]] בנו ולהקריבו, אינה בהכרח נובעת מפחד, אלא מתוך אמונה עזה. קריאת מלאך האל אל אברהם, שבלמה אותו מלשחוט את בנו, היא :{{ש}}"וַיֹּאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי '''יְרֵא אֱלֹהִים''' אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" ({{תנ"ך|בראשית|כב|יב}}).
▲המילה "שמים" בביטוי אף היא אינה מובנת מאליה. מצד אחד, מקבלת היהדות את הגישה ה[[אימננטיות|אימננטית]] הדוגלת בהיעדר פיזיות לישות האלוהית, ובהימצאות האל בכל מקום, לפי הפסוק
{{הדגשה|מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ|ישעיהו ו ג}}. מצד שני, מוזכרים השמים פעמים רבות ב[[תנ"ך]], ובעקבותיו ב[[ספרות חז"ל|דברי חז"ל]], כמקום מושבו של האלוהים. לדוגמה: {{הדגשה|יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ|תהלים ב ד|תהילים ב', ד}}.{{ש}}
הסברים רבים נאמרו ל[[משל]] זה. אחד מהם הוא כי השמים הם המקום היחיד שבו האדם יכול למעשה "לראות [[אינסוף]]" – שהרי מלבד כשירים האדם את מבטו אל-על, בכל מקום שהוא יביט יתקל מבטו בחפץ ממשי כלשהו, שיחסום את שדה ראייתו, או לא יתקל בדבר - ואילו את השמים מחד האדם רואה, ומאידך הם לא ממשיים ובעצם המתבונן בהם מתבונן באינסוף.
שורה 30 ⟵ 26:
לכן, השמים הם המתאימים ביותר לתיאור אינסופיותו של האלוהים. ואולי מכאן גם המושג "יראת שמים" ולא "יראת אלוהים" וכדומה - שכן כאמור היראה היא מנשגבותו ואינסופיותו של האלוהים.{{מקור}}
== דיני המצווה ==
▲דיני המצווה, שלא יפסק חיובן מעל האדם לעולם אפילו רגע אחד, ומי שבא דבר עברה לידו חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק שהשם ברוך הוא משגיח בכל מעשה בני אדם, וישיב להם נקם כפי רוע המעשה{{הערה|[[ספר החינוך]], מצווה תלב.}}.
▲מקובל לראות ב'''יראה מהשמים''', מהאלוהים, צד שני ומשלים ל'''אהבה''' לו ([[אהבת ה']]). כך מחד נוצרת אצל האדם תחושת קירבה לאלוהים, וזיהוי השאיפה והגעגוע הנמצאים בנפשו להתקרב אל האלוהים, להתפלל אליו ולעבדו, והוא רואה באלוהיו מעין אבא טוב ששומר עליו, מרחם עליו וכו', ומאידך היראה שומרת אותו מאיבוד המרחק שקיים, והצורך לעבוד, להיטהר ולזכך את נפשו ואת מעשיו על מנת לזכות לטוב האלוהי.
▲באופן רחב יותר, משמש המושג יראת שמים לתיאור עצם היחס של האדם לאלוהיו. אדם [[דתי]] למשל, כלומר אדם העוסק בקיום מצוות האלוהים, מכונה גם ירא שמים.
▲רמה ראשונית ביראת שמים היא "יראה תתאה" (ב[[ארמית]], ב[[עברית]]: "יראה תחתונה"), היא [[פחד|יראת]] ה[[עונש]] במובנו הפשוט: האדם מצייר בדמיונו את העונש שיקבל בחייו ו[[חיים לאחר המוות|לאחר מותו]] (אם יעשה עבירות ולא ילך [[מצווה|בדרך התורה]]) כעונש גופני-ממשי (מחלות, ייסורים וכדומה). עונש זה מרתיע ומיירא אותו, וגורם לו ללכת בדרך טובה.
▲רמה גבוהה יותר היא "יראת הרוממות" – תחושת יראה המתעוררת באדם בעומדו מול
▲יראה גבוהה ואידיאלית עוד יותר, היא יראת הרוממות במובנה הגבוה – הירא מבין ומרגיש את '''[[טוב|טוּב]]''' האלוהים ואת הצורך והרצון להיות קרוב אליו, עד כדי פחד מכל רבב של התרחקות ממנו. כדוגמה אפשר לראות את היראה הזו אצל ילד קטן שמבין את תלותו המוחלטת באמו ובאהבתה, ומפחד מכל התרחקות ממנה (ביום הראשון בגן, למשל). יראה זו כבר נובעת מ'''חיבור''' ואהבה של הירא את האלוהים, ומכאן ערכה הגדול, ראה מסילת ישרים פרק כ"ד בבאור יראת חטא.
==יראת-שמים במקורות==
|