יראת השם – הבדלי גרסאות

▲== דיני המצווה ==

▲יראת האל, או יראת שמים, יכולה להתפרש הן כפחד מפני האל, והן כרצון עז לרצותו, מתוך אמונה יוקדת באמיתות דרכו. יראת האלוהים מוזכרת בתנ"ך בפרשת [[עקידת יצחק]], לאחר ש[[אברהם]] באמונתו מוכן לעקוד את [[יצחק]] בנו ולהקריבו, אינה בהכרח נובעת מפחד, אלא מתוך אמונה עזה. קריאת מלאך האל אל אברהם, שבלמה אותו מלשחוט את בנו, היא :{{ש}}"וַיֹּאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי '''יְרֵא אֱלֹהִים''' אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" ({{תנ"ך|בראשית|כב|יב}}).

▲המילה "שמים" בביטוי אף היא אינה מובנת מאליה. מצד אחד, מקבלת היהדות את הגישה ה[[אימננטיות|אימננטית]] הדוגלת בהיעדר פיזיות לישות האלוהית, ובהימצאות האל בכל מקום, לפי הפסוק

▲מקובל לראות ב'''יראה מהשמים''', מהאלוהים, צד שני ומשלים ל'''אהבה''' לו ([[אהבת ה']]). כך מחד נוצרת אצל האדם תחושת קירבה לאלוהים, וזיהוי השאיפה והגעגוע הנמצאים בנפשו להתקרב אל האלוהים, להתפלל אליו ולעבדו, והוא רואה באלוהיו מעין אבא טוב ששומר עליו, מרחם עליו וכו', ומאידך היראה שומרת אותו מאיבוד המרחק שקיים, והצורך לעבוד, להיטהר ולזכך את נפשו ואת מעשיו על מנת לזכות לטוב האלוהי.

▲באופן רחב יותר, משמש המושג יראת שמים לתיאור עצם היחס של האדם לאלוהיו. אדם [[דתי]] למשל, כלומר אדם העוסק בקיום מצוות האלוהים, מכונה גם ירא שמים.