דפוס סלאוויטא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 7:
 
==המחלוקת סביב ש"ס סלאוויטא==
התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת [[1834]], החלו אנשי [[דפוס ראם]] ב[[וילנה|ווילנה]] להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין [[התנגדות לחסידות|חסידים למתנגדים]].
 
לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני [[גליציה]] (ובכללם [[יעקב משולם אורנשטיין|יעקב אורנשטיין]], [[אב"ד]] קהילת [[לבוב]]) ורוב רבני [[פולין]]. לצד המדפיס מווילנה עמדו רבני [[ליטא]], ובכללם [[אריה לייב קצנלבוגן]] אב"ד [[ברסט ליטובסק|בריסק]], [[יעקב קרלינר]] אב"ד קרלין, רבים מרבני [[זאמוט]] (ליטא התחתית) ורבי [[עקיבא איגר]], בנו רבי [[שלמה איגר]] וחתנו בעל ה[[חת"ם סופר]].
שורה 22:
בעקבות הפרשה הוצא בשנת [[1836]] צו לסגירת כל בתי הדפוס העבריים בליטא וב[[בלארוס]], פרט לדפוס ראם ולדפוס נוסף ב[[ז'יטומיר]].
 
[[משומד|מומרים]] ו[[כומר|כמרים]] הוסיפו שמן למדורה, והאחים שמואל-אבא ופינחס שפירא הושמו בכלא של [[קייב]]. שנים מספר ארכו ה[[חקירה משטרתית|חקירות]], וכל אותו זמן ישבו האחים ב[[צינוק]]. בסופו של דבר הואשמו רק בהעלמת קטעים מעיני הצנזורים ובהדפסת ספרים אסורים והפצתם, שכן חוקריהם לא יכלו למצוא קשר בינם ובין התאבדותו של פרוטוגין. בקיץ [[ה'תקצ"ט]] ([[1839]]) נפסק כי כל אחד מהם יולקה 1,500 [[הלקאה|מלקות]] ויגורש ל[[סיביר]] לשארית חייו. לאחר המלקות היה מצבם הגופני של האחים שפירא רעוע, ובמשך 17 שנים הם עברו מבית חולים אחד למשנהו ומבית כלא לבית כלא עד כי בשנת [[ה'תרט"ז]] ([[1856]]), עקב הכתרתו ל[[צאר]], העניק להם [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] [[חנינה]]. לאחר ביטול הצו העבירו מדפיסי סלאוויטא את בית הדפוס אל העיר [[ז'יטומיר]].
 
מסופר כי במהלך שהותם בבית הכלא כתבו האחים ספר תורה קטן. שנים אחר כך נרכש הספר עבור רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מלובביץ' והוא נהג לרקוד עמו בהקפות שמחת תורה{{הערה|[http://www.shturem.net/images/news/59258_news_07102012_96.pdf ראו כאן], עמ' 56-45}}.
שורה 36:
*[[רפאל נתן נטע רבינוביץ]], '''מאמר על הדפסת התלמוד''', מהדורת [[אברהם מאיר הברמן|א"מ הברמן]], ירושלים: [[ה'תשי"ב]].
* מנחם מנדל בודק, '''סדר הדורות החדש''', לבוב: [[ה'תרכ"ה]].
* ישראל ארליך, ספר יעקב לסלוי -שער ג' '''העלילה על מדפיסי ש"ס סאלוויטה''', [[ה'תשמ"ה]], עמ' 252-246246–252.
* הרב י"ל הכהן מימון, שרי המאה, כרך א' פרק כ"א
 
שורה 47:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
[[קטגוריה:מו"לים יהודים]]