ויקיפדיה

יראת השם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10:
{{ציטוטון|וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.|{{תנ"ך|דברים|י|יב}}}}
 
יראת האל, או יראת שמים, יכולה להתפרש הן כפחד מפני האל והן כרצון עז לרצותו, מתוך אמונה יוקדת באמיתות דרכו. יראת האלוהים מוזכרת בתנ"ך בפרשת [[עקידת יצחק]], לאחר ש[[אברהם]] מוכן לעקודלקיים את מצוות האל ולהקריב את [[יצחק]] בנו ולהקריבו, מתוך אמונה עזה באלוהיםברצונו של אלוהים. מלאך אלוהים עצרעוצר את אברהם מלשחוט את בנו במילים:{{ש}}▼
==פירוש היראה==▼
{{ש}}"וַיֹּאמֶר: ציטוטון|אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי '''יְרֵא אֱלֹהִים''' אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" (.|{{תנ"ך|בראשית|כב|יב}}). }}▼
▲יראת האל, או יראת שמים, יכולה להתפרש הן כפחד מפני האל והן כרצון עז לרצותו, מתוך אמונה יוקדת באמיתות דרכו. יראת האלוהים מוזכרת בתנ"ך בפרשת [[עקידת יצחק]], לאחר ש[[אברהם]] מוכן לעקוד את [[יצחק]] בנו ולהקריבו, מתוך אמונה עזה באלוהים. מלאך אלוהים עצר את אברהם מלשחוט את בנו במילים:
▲{{ש}}"וַיֹּאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי '''יְרֵא אֱלֹהִים''' אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" ({{תנ"ך|בראשית|כב|יב}}).
 
== דיני המצווה ==▼
מקובל לראות ב'''יראת ה'''', יראה כלפי אלוהים, צד משלים ל'''אהבה''' כלפיו ([[אהבת ה']]). כך מחד נוצרת אצל האדם תחושת קירבה לאלוהים וזיהוי השאיפה והגעגוע הנמצאים בנפשו להתקרב אל האלוהים, ומאידך היראה שומרת על תחושת הנפרדות מאלוהים ולפיכך גם על ההגדרה העצמית של האדם וההכרה בעבודה שעליו לעשות כדי שיוכל להתקרב לאלוהים.▼
דיני המצווה, שלא יפסק חיובן מעל האדם לעולם אפילו רגע אחד, ומי שבא דבר עברה לידו חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק שהשם ברוך הוא משגיח בכל מעשה בני אדם, וישיב להם נקם כפי רוע המעשה{{הערה|[[ספר החינוך]], מצווה תלב.}}.▼
 
▲==פירוש היראה==
ב[[ספר הזהר]] (תחילת פרשת "אחרי מות") נשאלת השאלה שלכאורה ישנם שני פסוקים סותרים: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|ב|יא}}}} ומאידך "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|ק|ב}}}}, והרי יראה ושמחה סותרים זה את? ומיישב שם את הקושיה, שאינם סותרים אלא הם שני שלבים או דרגות, שכל עבודת ה' חייבת להתחיל מיראה, וזה העובד מיראה, יזכה לקיים מצוות משמחה.▼
יראת האל, או יראת שמים, יכולה להתפרש הן כפחד מפני האל והן כרצון עז לקיים את רצונו מתוך אמונה יוקדת בצדקתו. באופן רחב יותר, משמש המושגהביטוי '''"יראת שמים'''" לתיאור המחוייבות של האדם כלפי אלוהים. אדם [[דתי]], המקפיד על [[תורה]] ו[[מצוות]], מכונה '''ירא שמים'''.▼
 
▲מקובל לראות ב'''יראת ה'''', יראהביראה כלפי אלוהים, צד משלים ל'''אהבה''' כלפיו ([[אהבת ה'|אהבה כלפיו]]). כך מחד נוצרת אצל האדםבאדם תחושת קירבהקרבה לאלוהים וזיהויומודעות השאיפה והגעגוע הנמצאיםלכמיהה בנפשו להתקרב אללאלוהים עוד האלוהיםועוד, ומאידך היראה שומרת עלנשמרת תחושת הנפרדות מאלוהים ולפיכך גם על ההגדרהוההגדרה העצמית של האדם וההכרהולפיכך גם הכרה בעבודה שעליו לעשות כדי שיוכל להתקרב לאלוהים.
▲באופן רחב יותר, משמש המושג '''יראת שמים''' לתיאור המחוייבות של האדם כלפי אלוהים. אדם [[דתי]], המקפיד על [[תורה]] ו[[מצוות]], מכונה '''ירא שמים'''.
 
הצמדת המילה "שמים" בביטוי אף היאל"יראה" אינה מובנת מאליה. מצד אחד, מקבלת היהדות את הגישה ה[[אימננטיות|אימננטית]] הדוגלת בהיעדר פיזיות לישות האלוהית, ובהימצאות האל בכל מקום, לפי הפסוק {{הדגשה|מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ|ישעיהו ו ג}}. מצד שני, פעמים רבות מוזכרים השמים ב[[תנ"ך]] וב[[ספרות חז"ל|דברי חז"ל]] כמקום מושבו של האלוהים, כמו בפסוק {{הדגשה|יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ|תהלים ב ד|תהילים ב', ד}}. אחד ההסברים ל[[משל]] זה הוא היות השמים המקום היחיד שבו יכול האדם "לראות [[אינסוף]]" – שהרי בכל מקום שיביט בעולם יתקל מבטו בעצם ממשי כלשהו, ואילו את השמים האדם רואה אך למעשה אין להם ממשות או סוף. לכן השמים הם המתאימים ביותר לתיאור נשגבותו ואינסופיותו של האלוהים, שהם שורש היראה.{{מקור}}
{{הדגשה|מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ|ישעיהו ו ג}}. מצד שני, מוזכרים השמים פעמים רבות ב[[תנ"ך]], ובעקבותיו ב[[ספרות חז"ל|דברי חז"ל]], כמקום מושבו של האלוהים. לדוגמה: {{הדגשה|יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ|תהלים ב ד|תהילים ב', ד}}.{{ש}}
הסברים רבים נאמרו ל[[משל]] זה. אחד מהם הוא כי השמים הם המקום היחיד שבו האדם יכול למעשה "לראות [[אינסוף]]" – שהרי מלבד כשירים האדם את מבטו אל-על, בכל מקום שהוא יביט יתקל מבטו בחפץ ממשי כלשהו, שיחסום את שדה ראייתו, או לא יתקל בדבר - ואילו את השמים מחד האדם רואה, ומאידך הם לא ממשיים ובעצם המתבונן בהם מתבונן באינסוף.
 
==דרגות שונות ביראה==▼
לכן, השמים הם המתאימים ביותר לתיאור אינסופיותו של האלוהים. ואולי מכאן גם המושג "יראת שמים" ולא "יראת אלוהים" וכדומה - שכן כאמור היראה היא מנשגבותו ואינסופיותו של האלוהים.{{מקור}}
▲ב[[ספר הזהר]] (תחילת פרשת "אחרי מות") נשאלתמופיעה השאלהתמיהה שלכאורה ישנםעל שני פסוקים סותרים לכאורה: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|ב|יא}}}} ומאידך "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|ק|ב}}}},. והרי יראה ושמחה סותרים זה את? ומיישבמוסבר שם אתשהפסוקים הקושיה,אינם שאינםסותרים סותריםכלל אלא הם שנישתי שלביםדרגות אושל דרגות,יראה: שכלכל עבודת ה' חייבת להתחילמתחילה מיראה, וזה העובד מיראה, יזכהזוכה לקיים מצוות משמחה.
 
רמה ראשונית ביראת שמים היא "יראה תתאה" (ב[[ארמית]], ב[[עברית]]: "יראה תחתונה"), היאשהיא [[פחד|יראת]] ה[[עונש]] במובנו הפשוט: האדם מצייר בדמיונו את העונש שיקבל בחייו ו[[חיים לאחר המוות|לאחר מותו]] (אם יעשה עבירות ולא ילך [[מצווה|בדרך התורה]]) כעונש גופני-ממשי (מחלות, ייסורים וכדומה). עונש זה מרתיע ומיירא אותו, וגורם לו ללכת בדרך טובה כדי לשמור את נפשו.▼
▲== דיני המצווה ==
▲דיני המצווה, שלא יפסק חיובן מעל האדם לעולם אפילו רגע אחד, ומי שבא דבר עברה לידו חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק שהשם ברוך הוא משגיח בכל מעשה בני אדם, וישיב להם נקם כפי רוע המעשה{{הערה|[[ספר החינוך]], מצווה תלב.}}.
 
▲==דרגות שונות ביראה==
▲רמה ראשונית ביראת שמים היא "יראה תתאה" (ב[[ארמית]], ב[[עברית]]: "יראה תחתונה"), היא [[פחד|יראת]] ה[[עונש]] במובנו הפשוט: האדם מצייר בדמיונו את העונש שיקבל בחייו ו[[חיים לאחר המוות|לאחר מותו]] (אם יעשה עבירות ולא ילך [[מצווה|בדרך התורה]]) כעונש גופני-ממשי (מחלות, ייסורים וכדומה). עונש זה מרתיע ומיירא אותו, וגורם לו ללכת בדרך טובה.
 
רמה גבוהה יותר היא "יראת הרוממות" – תחושת יראה המתעוררת באדם בעומדו מול רוממות ושגב, לא כמאיימים עליובהתפעלות גופניתוהערצה. תחושה מעין זו מוכרת בפגישה עם [[תופעת טבע]] פלאית, כגון ברקים ורעמים. וככלככל שהירא יבין את גודלו ונוראותו של האלוהים, תגדל יראתו עוד. להבדיל מיראת העונש, יראה כזו לא מפחידה ומרתיעה את הירא, והוא לא היה מעדיףחפץ להתחמק ממנה, אלא אדרבה – הוא יחפשמחפש להתמלא ולהיפגש שוב ושוב בגודלעם גודל ושגב האלוהים.
 
יראהדרגה גבוהה ואידיאלית עוד יותר, היאשל יראת הרוממות במובנההיא הגבוה – הירא מבין ומרגיש אתתפיסת ה'''[[טוב|טוּב]]''' האלוהיםהמוחלט ואתשל הצורךאלוהים. והרצוןהירא להיותמבין קרובומרגיש אליו,את טוב האלוהים ורוצה לדבוק בו עד כדי פחד מכל רבב של התרחקות ממנו. כדוגמה אפשר לראות את היראה הזו אצל ילד קטן שמבין את תלותו המוחלטת באמו ובאהבתה, ומפחד מכל התרחקות ממנה. (ביוםיראה הראשוןזו בגן,פועלת למשל).יחד יראהעם זו[[אהבת כברה']] נובעתומתבטאת מב'''חיבור''' ואהבהעמוק של הירא אתאל האלוהיםאלוהיו, ומכאן ערכה הגדול, .{{הערה|ראה מסילת ישרים פרק כ"ד בבאור יראת חטא.}}
 
==יראת-שמים במקורות==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יראת_השם"