איוואן פרנקו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Itzhak Zwi (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: חשד למילים בעייתיות אות סופית באמצע מילה |
||
שורה 25:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ivan Franko|שם ויקישיתוף=איוואן פרנקו}}
==איוון פרנקו ויהודיים.ביצירתו הספרותית והעיתונאית של הסופר איוון פרנקו קיימת הבעת רגשות טינה אנטישמיים==
בשנת 2010 עדכנתי בכתב את הקהילה היהודית בווינה ואת האוניברסיטה של וינה, שקיימת הבעה של רגשות טינה אנטישמיים ביצירתו הספרותית והעיתונאית של הסופר האוקראיני איוון פרנקו ולכן ביקשתי מהם להסיר את השלט שנתלה לכבודו של הסופר במכון להיסטוריה עכשווית באוניברסיטה. בתגובה לכך האוניברסיטה החליטה לכנס ועידה בינלאומית, כדי לברר באופן מדעי את נכונות ההאשמות נגד פרנקו. בתאריכים 24.-25 לאוקטובר 2013 התקיים הכנס באוניברסיטה של ווינה מתחת לכותרת "איוון פרנקו והשאלה היהודית בגליציה". תוצאות המחקר סוכמו ופורסמו בספר בשם "איוון פרנקו והשאלה היהודית בגליציה: מפגשים ודינמיקה בין-תרבותיים ביצירתו של הסופר האוקראיני." בשנת 2016.
- הוצאת האוניברסיטה ווינה, פורסם על ידי (Hg) Alois Woldan und Olaf Terpitz -
V & R unipress בע"מ.
לדעת המדענים האוקראינים לא נמצאים רגשות עם מוטיבציה אנטישמית ביצירותיו של פרנקו שעוסקים בנושאים יהודיים, לטענתם פרנקו פשוט משחזר אירועים שהוא ראה בעצמו. כך גם סוברת חוקרת הספרות האוקראינית טמרה גונדורובה, שנושאים יהודיים שהוצגו ביצירות של פרנקו הינם על רקע מלודרמטי. ציטוט: "מלודרמה בתור סגנון ודרך יצירה הוא ממאפייניה של התרבות הפופולרית. ולכן אין למעט בהם, ובמיוחד כאשר מדובר בספרות גבוהה. אצל פרנקו יש הרבה מלודרמות." הוא משתמש בהם, כדי לפתח את הפן ההומניסטי בבני אדם." גונדורובה כותבת בספרה "על פרנקו - לא פילושמי או אנטישמי, אלא אתגר של הספרות האוקראינית."
( Про Франка не як філосеміта чи антисеміта, а як виклик українському літературознавству, Тамара Гундорова/Tamara Gundorova, Листопад - נובמבר 2013
ניתן למצוא ב-
http://krytyka.com/ua/community/blogs/pro-franka-ne-yak-filosemita-chy-antysemita-yak-vyklyk-ukrayinskomu#sthash.r2NwCDwh.dpuf
ההיסטוריון האוקראיני ירוסלב הריצאק טוען, שדעתו הפוליטית-אידאולוגית של פרנקו בנושא היהודי בעבודתו כעיתונאי שייכת ל"אנטישמיות פרוגרסיבית-ליבראלית". ראה "חוזה בארצו"
„Між семітизмом й антисемітизмом: Іван Франко та єврейське питання“, УДК 821.161.2(477.83=411.16) Г85.
בראיון לערוץ החדשות "ZIK" בטלוויזיה האוקראינית בלבוב ב11.11.2013 טען ירוסלב הריצאק: "מטרת (קוינטאסנץ – תמצית) חקירת היצירות של פרנקו הינה, להכתים את אוקראינה בתור מדינה אנטישמית ונציונליסטית." ומכיוון שבאוקראינה יש ממש "הערצה" סביב הסופר פרנקו, לכן הוגי דעה מארצות אחרות מפרשים אחרת את נושא היהודים ביצירתו של פרנקו .
לפרנקו הייתה דעה קדומה: "היהודים הם כמו עלוקות ופרזיטים." המרכיב האידאולוגי הזה של השקפת עולמו האנטישמית שימשה אותו כחותם (מטריקס). הוא העלה את הנושא שוב ושוב בשיח הציבורי בגליציה. ומצד שני, הוא הציג תמיד את הרוטנים באור חיובי. השילוב הניגודי הזה מופיע גם ביצירותיו הספרותיות, שפזורים בה אמרות אנטישמיות לרוב.
לאוסף היצירות "מנגינות יהודיות" (Жидівські мелодії) שייכת סידרה של יצירות שלכולם רקע אנטישמי מובהק. לדמויות יש אסוציאציה של מידות רעות ומראה דוחה: "הצדיק", "שורקה" (שרה), "הנוצות", "צוואת יעקב", "חווה", "הרשקו התכשיטן", "אסימילטורם", "סמבטיון".
במחזה "המורה" מראה פרנקו איך"...מורה בכפר בשם אומליאן טקאטש נלחם נגד הבעלים היהודיים, שהוא מנהל מערכת החינוך, וגם מבריח ומלווה בריבית בשם וולף זילברגלאנץ וגורם לכך שלבסוף הוא נעצר ע"י המשטרה. לאחר זמן קצר "הרמאי" חוזר לכפר והמורה טקאטש מועבר מהמחוז לכפר קטן יותר בהרים." ...פרנקו מראה, ש"...אחד כמו היהודי וולף זילברגלאנץ מצליח לגבור על כל מכשול ותמיד מנצח....".
פרנקו מדביק ליהודים את הסטיגמה של נצלנים על חשבון המון העם וקורא להם באופן גורף בשם "פרזיטים". התוקפנות בעזרת המטפורה גוברת במשך השנים. זה בא לביטוי החל מ"אוסף בוריסלב" ובהמשך ביצירה ("אנושי"”Po ljudsky” – (По людськи - .שבה פרנקו מצטט את גיבור סיפורו "רבה חיים": "העם שלנו כאן בארץ, רק מוצץ את דמם ...כמו עלוקה, שאין לה דם עצמי ומוצצת את דמם של אחרים." לא פחות אלים הוא המסר של התמונה המטפורית שתלויה בחדר עבודתו של הרמן גולדקרמר. בה רואים איילה שנתקפת מהמארב על ידי נחש חנק אימתני ונחנקת. זהו גורלם של יריביו של גולדקרמר, הפועלים בבארות הנפט של בוריסלב (3.11) ציטוט I: " פרנקו משתמש בסטריאוטיפים כדי לאפיין את הדמויות שביצירותיו. חשוב לציין, שהסטריאוטיפים כבר היו קיימים אך פרנקו משתמש בסטריאוטיפים אנטי-יהודיים והמשמעות היא, שהוא אומנם לא המציא אותם אך הסכים איתם. כאן המקום להדגיש שבסופו של דבר סטריאוטיפים אנטי-יהודיים היו מאוד נפוצים בגליציה, בעיקר בעשורים האחרונים של המאה ה-19. ניתן למצוא אותם בטקסטים הרבים שמתארים את בהלת הזהב כמו כן ברישומים של העיר לבוב. דרך יצירותיו הראשונות פרנקו רצה להשיג השפעה פוליטית. הוא בחר בתיאורים דרסטיים עם אופי נטורליסטי וזאת בכדי לזעזע את העם, ואולי גם כדי להאשים את האחראיים למחדלים." (א. וולדן, עמוד 94)
ציטוט II: ביצירה Navernnenyj hrišnyk"" (החוטא שעשה תשובה)" סמילו, היריב של הגיבור לא מתואר בצורה אינדיבידואלית, אלא בצורה שבלונית. וזאת בניגוד מוחלט לגיבורים הרוטנים בסיפור הזה ובסיפורים נוספים. כבר תיאורו החיצוני מתאים לכך: הוא כחוש, חיוור ויש לא "עיני דג קרפיון" ;(карповоокий) בגדיו השחורים מלוכלכים, זקנו האדום והעבות נותן לו מראה שטני. בסיפור הזה יש לו גם בעיית דיבור – הוא מדבר אוקראינית עילגת (מלבד כמה תוספות ביידיש) והוא לא יכול לבטא חלק מהעיצורים. סטריאוטיפ נוסף זה מזהה אותו עם משל העלוקה, שסובלת מנכות מוסרית. (א. וולדן עמוד 95)
ציטוט III: " הסטריאוטיפ האנטי-יהודי שנפוץ מאוד במסורת הספרותית של גליציה מזהה את היהודים עם עלוקות ופרזיטים, מנגד פרנקו מציג את הרוטנים תמיד רק באור חיובי וזה בהתאם לפעילות הלאומית של המחבר – פרנקו ראה את עצמו תמיד בתור עורך דין של מוצאו האתני. (א. וולדן, עמוד 107), ""איוון פרנקו והשאלה היהודית בגליציה: מפגשים ודינמיקה בין-תרבותיים ביצירתו של הסופר האוקראיני."
יחסיו של פרנקו עם אינטלקטואליים יהודיים בני זמנו היו טובים וקרובים, עד שהם גילו שדמותו של פרנקו אמביוולנטית, אדם עם מוסר כפול ודעות לאומניות מובהקות. בצעירותו בווינה מרטין בובר היה ביחסים טובים עם פרנקו ורצה אפילו לפרסם בעיתון שלו "היהודי" ("Der Jude") כתבות של פרנקו על מצב היהודים בגליציה אך לבסוף זה לא התאפשר, כי כתבותיו של פרנקו לא תאמו את סגנון העיתון. אותה תמונה עולה גם מהתכתבויותיו עם האישים הבאים: האחים ל. ו-א. אינלנדר, נ. בירנבאום, ה. ברק, ק. ליפה וכו' (3,7)
ציטוט IV: " החומר שפורסם עד כה מחזק את המסקנה שיחסו של פרנקו ליהודים היה רצוף בסתירות ופיצולים פנימיים, ספקות, ומורכבות פסיכולוגיית... בהקשר הזה צריך להדגיש שבהמשך חייו ניכר סוג של מצוקה פסיכולוגית, מעין מיסטיפיקציה, אולי בגלל הנסיבות החברתיות, ואולי בעקבות מחלתו של פרנקו." (ר. מיניך, עמוד 10) "איוון פרנקו והשאלה היהודית בגליציה: מפגשים ודינמיקה בין-תרבותיים ביצירתו של הסופר האוקראיני."
מעורבותו ב-"רעיון הציוני של המדינה" טרם הוכחה. אין עדות לקיום התכתבות בין איוון פרנקו ומייסד הציונות המדינית, תיאודור הרצל, או לכך ששניהם נפגשו בנסיבות כלשהן. כך גם לגבי הסופרת היהודית-פולנית עליזה אורז'קובה. אלא בניסיון מצד פרנקו ליצור קשר עם יהודים בווינה, וזאת כדי להתנגח איתם בהמשך להתווכח איתם בתקשורת, לגנות ולהשחיר אותם.
ק. ליפה כתב ספר על פרנקו בשם: " תסמיני מחלת נפש אנטישמית" (3,20)
ציטוט V: קרפל ליפה (ששמו האמתי היה נתן פתחיה 1830-1915) היה במקצועו רופא יהודי ביאסי (רומניה) וגם עיתונאי וסופר. בספרו: "תסמיני מחלת הנפש האנטישמית" ליפה מתעמת עם מספר כתבות של פרנקו:
1. איוון פרנקו: הסתה שטנית ומנובלת ב-„Przeglad Społeczny“ 1886: (עמודים 458-461, 2)
Co znaczy Solidarność? (פולנית: מה משמעותה של סולידריות?)
2. מטרות בגליציה - Ze statystyki większych posiadłości w Galiziji (פולנית: על הסטטיסטיקה של רכוש גדול בגליציה). ב--„Przeglad Społeczny“ 1886 (עמודים 310-314)
(ציטוט מ - ר. מיניך בספרו " איוון פרנקו וקשריו עם תיאודור הרצל ומרטין בובר " עמוד 82, הוצא לאור מארהרד רןי ויאן, הוצאת הרטונג-גורה, קונסטנץ, מהדורה 2012)
הוגי דעות מובילים ואינטלקטואלים כבר העבירו ביקורת חריפה על דעותיו הלאומניות של פרנקו לפני שנת 1990. ביניהם הבלשן ואיש האקדמיה פרופ. א.פ. קיריליוק והמחזאי ומלחין מ. ליסנקו ב- „Sociolohiczny pohl’ady“, וכו'
(4,24) ציטוט VI: הגדרתו של פרנקו למושג סוציאליזם מבולבלת: קשרי חברה במובנים שונים וזכות בחירה כאשר ההגנה על החלשים עד כדי אנרכיזם וניהיליזם תפסו מקום מרכזי. קשה לדמיין את קיסרה בטיסטי או בניטו מוסוליני כמצדדים למצע של ה"אינטרנציונל". (לפרנקו) הייתה בעיקר שאיפה לאומנית, דרכה האינטלקטואלים חשבו לטול את השלטון מידי האצולה. לשם כך הם השתמשו בכתבים של התיאורטיקנים הגדולים שהפכו למעין מנטרה. אך זה לקח זמן רב עד שייסדו את מפלגת ה"לייבור" ומפלגות דומות בארצות נוספות."...."תיאוריו של פרנקו על אנשי עסקים יהודיים מראים, שמתחת לכל התחפושות גם אצלו נבט זרע האנטישמיות שחבוי בתוך הסלביות. דעות קדומות אלה מנעו ממאבק המעמדות לתפוס את המקום הראשון." (ק. טריימר בספרו "איוון פרנקו", עמוד 23, הוצאת נוטרינג, ווינה 1971).
(5,33) ציטוט VII: "...שלושת מאמריו של פרנקו "לשאלת היהודים" בירחון Przegląd Społeczny מתאפיינים לרוב באמרות אנטישמיות..." (קאי שטרובה בספרו "שאלת היהודים" – תופעה אירופאית?, עמוד 110, מנפרד הטלינג, מיכאל ג. מילר וגואידו הוזמן, הוצאת מטרופול, ברלין 2013)
בהערת שוליים 53 לעמוד 11 פרופ. שטרובה מעיר על כך: "בעותק של ה ירחון Przegląd Społeczny שאני השתמשתי בו ושנמצא בספרית היגיאלונים בקרקוב היו חסרים עמודים 455-463."
במהדורת "שאלת היהודים" של פרנקו שניתן למצוא באוקראינה בהוצאה לאור של אוניברסיטה פרטית בקייב
" The Interregional Academy of Personnel Management“ "
Межрегиональная Академия управления персоналом (МАУП) — Киев, 2002.,
קיימים שינויים ברורים בטקסט. הכתבה "שאלת היהודים" מודפסת בשפה הרוטנית השורשית ללא שינויים קוסמטיים. שתי כתבות נוספות "מדינת היהודים" ו"ידידתי היהודייה" עודכנו ומודפסים בשפה האוקראינית העכשווית באופן מועדן. את המהדורה הזאת תירגם איש הרוח והבלשן מיכאלו ווזניאק (1881-1954) מפולנית ופרסם אותה לראשונה ב-1913. קיים חשש שתוכן שתי הכתבות האחרונות לא מקורי.
(5,36,37) פרופ. יבהן פרוקופוביצ קיריליוק, חבר באקדמיה המדעית כותב בספרו: "דרך החיים ויצירתו של איוון פרנקו"- "Naukowa dumka" בקייב 1983
ציטוט VIII: ....פרנקו היה בין מייסדיה של "המפלגה הרדיקלית הרוטנית-אוקראינית". היא הייתה מפלגה לאומנית, זאת ניתן להוכיח על סמך המצע המפלגתי וכן תוך כדי מעקב אחרי התפתחות המייסדים והחברים שהלכו לכיוון הלאומניות הלוחמת והפשיזם."
ציטוט IX: "פרנקו ופבליק היו חשדנים כלפי המרקסיזם. הם היו בקשר הדוק עם מיכאלו דרהומנוב שהתגורר בקייב ובהמשך בשוויץ ותמכו ברעיונותיו הסוציאליסטים המתפתחים, האנרכיסטים לטובת מעמד האיכרים." (קאי שטרובה בספרו "שאלת היהודים" – תופעה אירופאית?,עמוד 99, הערת שוליים 14).
ציטוט X: "המתחים הקיימים בין המרקסיסטים (שנקראו "הצעירים"), שתמכו בשיתוף פעולה עם הסוציאליסטים הפולניים ובין ה"דרוהמוביסטים" (שנקראו "הזקנים") שבחרו בדרך עצמאית שנוטה לטובת "העם", דהיינו המון האיכרים הרוטנים – והסכימו לשם כך לכרות ברית עם הלאומנים האוקראינים. מתחים אלו באו לראשונה לביטוי בתוך מערכת העיתון "Tovarys" (החבר).....כאשר "הזקנים", כמו פרנקו ופבליק רצו לשמור על מרחק אידאולוגי מהמרקסיזם ופחדו שהתנועה תיכבש על ידי הסוציאליסטים הפולניים ומנגד ה"צעירים" התנגדו לדעותיהם. הם טענו נגד פרנקו שיש לו בעיקר דעות אנטישמיות." (קרסטין ס. יובסט בספרו: "בין לאומניות ואינטרנציונליזם", עמוד 38, הערת שוליים 57, הוצאת דולינג וגאליטץ, המבורג 1996)
ציטוט XI: "אחרי שפרנקו התקרב למפלגה הרוטנית הלאומנית זה גרם לקרע בינו ובין מורה דרכו מיכאלו דרוהמנוב, שהיה אנרכיסט." (ק. טריימר בספרו "איוון פרנקו", עמוד 31, הוצאת נוטרינג, ווינה 1971).
מצע המפלגה של פרנקו התאפיין באנטישמיות פוליטית. הצצה לתוך מצע המפלגה של מפלגת RURP - המפלגה הרדיקלית הרוטנית-אוקראינית - מתאפשר בעזרת הכתבה: "שאלת היהודים במצע המפלגה והפעילות המפלגתית של המפלגה הרדיקלית הרוטנית-אוקראינית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20."
ציטוט XII: "עד לשנת 1898 הייתה למפלגה הרדיקלית הרוטנית-אוקראינית כבר עמדה ברורה לשאלת היהודים. איוון פרנקו התנדב לתפקיד העורך בנושא והייתה לו גם תוספת לתוכנית בשם "הטקטיקה הרדיקלית". בהקדמה מוקדש פרק שלם ל"שאלת היהודים". באחד הסעיפים פרנקו מסכם שכל המצע של המפלגה הרדיקלית הרוטנית-אוקראינית בנוי כך שבעתיד "שלטון היהודים והפרזיטים על האדם העובד" לא יתאפשר...הרדיקלים אינם אנטישמיים.' את עמדת המפלגה הסביר "שובר הסלעים" (פרנקו) כך: "הרדיקלים יודעים לאבחן את המצב מצוין. הם יודעים שהיהודי הבטלן עם הפאות....הינו אויב זניח לאיכרים לעומת היהודי המתורבת, איש העסקים המגונדר, הלבוש בפראק, המיליונר, הספסר והמאפיונר. .." ערוך מאת נזר וסקיב, מרצה להיסטוריה עכשווית וחדשה באוניברסיטת פרנקו בלבוב.
פרנקו במאמרו בעיתונות "הרדיקלים והיהודים":
ציטוט XIII: " הרי אין במפלגתנו עצרת עממית, שבה הנואם לא יזהיר את העם מפני סכנת העלוקות היהודיות...אנחנו אויביהם של היהודים לא רק בשל שמוצאם מפלסטין, ושיש להם פאות, ושהם לובשים חלוקים ומסריחים מבצל." (ר. מיניך בספרו "איוון פרנקו וקשריו עם תיאודור הרצל ומרטין בובר" עמודים 69-70, הוצא לאור מארהרד רןי ויאן, הוצאת הרטונג-גורה, קונסטנץ, מהדורה 2012)
לפני הכנס הבינלאומי בעניין פרנקו באוקטובר 2013 יצאה אוניברסיטת ווינה בהודעה לעיתונות, והודיעה שבכוונתה להוסיף על יד "דיוקן פרנקו" שלט נוסף עם התייחסות לנושאים יהודיים. אך זה טרם בוצע.
יועץ העיר ווינה לתרבות ולמדע, ד"ר. אנדריאס מאילט-פוקורני גם הצהיר בדואר אלקטרוני על נכונותו לצרף לוח נוסף ליד אנדרטת פרנקו בסמטת הדואר 8 Postgasse 8)). אך שוב, שום שינוי לא התרחש עד היום.
{{בקרת זהויות}}
| |||