הבדלים בין גרסאות בדף "אחריות קפידה"

אין תקציר עריכה
ב[[משפט פלילי|משפט הפלילי]], [[עבירה]] של '''אחריות קפידה''' (מלשון קפדנות, מינוח ארכאי) היא עבירה שבה די להוכיח כי התקיים ה[[יסוד עובדתי|יסוד העובדתי]], ואין צורך להוכיח [[יסוד נפשי]] של [[מחשבה פלילית]] או [[רשלנות]]. כלומר, משעה שהוכח כי אדם ביצע את המעשה המהווה עבירה, [[חזקה (פרזומפציה)|חזקה]] עליו שעבר עבירה פלילית, והתביעה אינה צריכה להוכיח כי היה מודע לקיום נסיבות העבירה או כי התרשל במעשיו. זאת אומרת שנטל ההוכחה מתהפך בעבירות של אחריות קפידה. עם זאת, לפי סעיף 22(ב) ל[[חוק העונשין]], אם יוכיח הנאשם כי לא נהג במחשבה פלילית או ברשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה, לא ניתן יהיה להטיל עליו אחריות לעבירה.
 
ההגדרה של עבירות מסוימות כעבירות אחריות קפידה נובעת מרצונו של המחוקק להפנות את האחריות על המעשה על מבצע הפעולה גם ללא הוכחת כוונה - היכן שהאדם הסביר היה נוהג קפדנות יתרה, וזו לא ננהגה כמצופה. שיקול נוסף להגדיר עבירות כעבירות אחריות קפידה היא עבור עבירות בהן לא ניתן להוכיח כוונה או רשלנות בקלות.
אחריות קפידה - החוק מבין שיש מקרים בהם לא ניתן להוכיח כוונה או רשלנות, -
ולכן קובעים שעצם המעשה הוא עבירה.
 
בדרך כלל עבירות אחריות קפידה יהיו עבירות מסוג מלא פרוהיביטה/עבירות הסדר= עבירות שנועדו להסדיר את החיים המודרניים.
 
תיקון מספר 39 לחוק העונשין ביטל את האחריות המוחלטת ועבר לכיוון של אחריות קפידה. יש הבדל בין אחריות מוחלטת לקפידה: אחריות מוחלטת יוצרת חזקה משפטית חלוטה שקיימת לפחות רשלנות של הנאשם - הנחה שא"א לסתור אותה. לעומת זאת, אחריות קפידה היא חזקה משפטית הניתנת לסתירה לגבי יסודו הנפשי של הנאשם. כלומר, באחריות קפידה, לנאשם יש אפשרות להתגונן.
 
סעיף 19(2) לחוק העונשין הוא המאפשר לקבוע כי נתהוותה עבירה של אחריות קפידה, קרי, עבירה ללא מחשבה פלילית או רשלנות (סעיף 19 בכללותו קובע כי '''כל''' עבירה שהיא חייבת להיות או של מחשבה פלילית, או של רשלנות או של אחריות קפידה).
 
==לקריאה נוספת==
* [[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]], '''על הדין בפלילים''', כרך א', עמ' 244-237.
* [[יורם רבין]] ויניב ואקי, '''דיני עונשין''', כרך א', פרק 15 (מהדורה שלישית, 2014).
* [[גבריאל הלוי]], תורת דיני העונשין, כרך ב', פרק 4.
* חוק העונשין, תשל"ז 1977( (תיקון 39)
 
{{קצרמר|חוק ומשפט}}