הבדלים בין גרסאות בדף "תאגיד רב-לאומי"

נוספו 53 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קישור לנתח שוק)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
'''תאגיד רב-לאומי''' הוא [[תאגיד]] המשתרע על פני אומותמדינות רבות, עם מפעלי משנה, משרדים או סניפים בארצות שונות. לרוב, לתאגיד כזה יש משרד ראשי מרכזי, בו מתואם ה[[ניהול]] העולמי של התאגיד. רוב התאגידים הרב-לאומיים הם בינוניים וקטנים, אך רוב התאגידים הגדולים במונחים של הכנסה כספית או [[נתח שוק]] הם תאגידים רב-לאומיים. בשנת [[1602]] הוקם התאגיד הרב-לאומי הראשון, [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]].
 
התאגידים הרב-לאומיים המודרניים מובחנים מחברות בינלאומיות במספר מובנים. חברות בינלאומיות נהגו בדרך כלל לייבא חומרי גלם ממדינה אחת או מספר מדינות, להרכיבם במפעל או במספר מפעלים במדינת האם של החברה ולשווקם במדינות שונות. תאגידים רב-לאומיים, לעומתם, מבזרים גם את פעולת הייצור בין מדינות שונות. ייתכן מצב, לדוגמה, בו רכיב אחד של המוצר ייוצר במדינה אחת, אחר בעבר השני של העולם, והרכבתם יחדיו במפעל במקום שלישי.
 
במוצרים שבהם השירות הוא מרכיב מרכזי, וכדאיות ייבוא חומרי גלם נמוכה יחסית, נהוגה פעמים רבות גם שיטת ה[[זכיינות]], שבה מעניק התאגיד הרב-לאומי זיכיון הפעלה ליצרנים או נותני שירות במדינה מסוימת, כשאלו פועלים במדינתם כיצרנים עצמאיים שיש להם זיכיון לשימוש ב[[מותג]] של החברה הרב-לאומית, ונהנים מהדרכה וסיוע (במובן כללי יותר) מהחברה האם, וחסכון בהוצאות פרטניות כמו פרסום, מחקר ופיתוח (מו"פ), [[לוגיסטיקה]] וניהול או שיווק אסטרטגי. במקרים כאלוכאלה, התאגיד הרב-לאומי מעניק זכיונות פעולה לתאגידים שאינם רב-לאומיים. (ראו הרחבה על [[מותג#מיתוג וגלובליזציה|מיתוג וגלובליזציה]])
 
שני אפיונים אלו של התאגידים הרב-לאומיים הביאו לפיחות בחשיבות ה[[סחר בינלאומי|סחר הבינלאומי]] בסחורות ולגידול מקביל בהיקף הסחר הבינלאומי המבוצע באמצעות העברות הון. מבנה זה מעניק לתאגידים הרב-לאומיים גמישות רבה יחסית בהשוואה לתאגידים בינלאומיים מדורות קודמים, משום שהדבר מאפשר להם להפחית את מצבת העובדים המועסקת בתאגיד, לטובת חוזים מול קבלני-משנה המקיימים יחסים כאלו עבורו.
 
אחת הסיבות המרכזיות למעבר לייצור רב-לאומי היא ההקשחה הניכרת בשוקי העבודה ברוב [[מדינות המערב]], ושכרם הגבוה של עובדי יצורייצור בהם. יתרון היעילות של הייצור במערב נשחק במידה רבה, ובמקרים מסוימיםמסויימים אף נעלם. במצב כזה, בהתאם ל"[[יתרון יחסי|חוק היתרון היחסי]]" של [[דייוויד ריקרדו]], למדינה המסוגלת לייצר כל מוצר ביעילות גדולה יותר ממדינה אחרת, עדיין משתלם להעביר את ייצור המוצרים שבהם יתרונה היחסי קטן יותר לייצור באותה מדינה אחרת, ודומה כי זהו המצב גם כאן.
 
התאגידים הרב-לאומיים, בהתאם לאמור, מתמקדים בתחומים בהם יש עדיין יתרון יחסי גדול למדינת האם של התאגיד. תאגידים רב-לאומיים רבים מקטיניםמצמצמים את מעורבותם הישירה בנושאי ייצור מוצרים, ומתמקדים, לעומת זאת, בלוגיסטיקה, מחקר ופיתוח, בשיווקובשיווק ומיתוג. לדוגמה, תאגיד רב-לאומי העוסק במיצים עשוי להעביר את ייצור המיצים בפועל לחברות עצמאיות שונות, כשעיקר עבודתו מתמקדת במיתוג המיצים השונים, פיתוח מיצים חדשים, שיווק המיצים ומכירתם בשוק.
 
לטענת הדוגלים ב[[אנטי גלובליזציה|אנטי-גלובליזציה]], גודלם של התאגידים הרב-לאומיים והיותם נותני [[חסות מסחרית]] לפעילויות תרבותיות שונות, הקנו להם השפעה פוליטית רבה. במיוחד, נטען כי חברות כאלוכאלה נהנות מהשפעה על מדינות קטנות יותר או עניות יותר, באמצעות החלטה לייצר או שלא לייצר בהן.
 
==תאגידים רב-לאומיים בישראל==
משתמש אלמוני