הגשש החיוור – הבדלי גרסאות

שלושת חברי הלהקה, [[גברי בנאי]] ("גברי"), [[שייקה לוי]] ("שייקה"), ו[[ישראל פוליאקוב]] ("פולי"), היו בוגרי להקת "[[התרנגולים]]", אשר פעלה ב[[שנות השישים]] בהדרכת [[נעמי פולני]].

ב-[[1963]], החליט ה[[אמרגן]] [[אברהם דשא (פשנל)]] לקחת את השלושה תחת חסותו, ולהקים להקה ייחודית לעומת מה שהיה מוכר עד אז. התכנון הראשוני היה לשלב בין השירים [[מערכון|מערכונים]] קצרים כקטעי אתנחתא, אך כעבור זמן מה הסדר התחלף, והמערכונים היווהיו אלה שהיוו את העיקר.

תוכניתה הראשונה של הלהקה, "שמחת זקנתי" (1964), נכתבה ובוימה על ידי [[שייקה אופיר]]. בהמשך הדרך פעלו עם השלישייה יוצרים הנחשבים לטובים בתחום אמנויות הבמה בארץ, בהם: [[נסים אלוני]], [[יוסי בנאי]], [[ירון לונדון]] ("שיר הטלפון"), [[אפרים קישון]] (שלושה מערכונים) ו[[מוטי קירשנבאום]]. גם מוזיקאים נחשבים כתבו בעבור "הגשש החיוור", בהם: [[אריה לבנון]], [[יצחק גרציאני]], [[יאיר רוזנבלום]] ו[[דני סנדרסון]].

ב-1975 יצא לאור "ספר הזהב" של הגשש החיוור, שהכיל את תמלילי חמש התוכניות הראשונות של הלהקה. הספר שימש סיכום של דרכה של הלהקה עד אז, בהגיעה למצוות (13 שנים), וחברי הלהקה ביטאו אז כי הלהקה הגיעה, כנראה, לסוף דרכה. למרות זאת, פעילותה של הלהקה נמשכה, אף כי שכיחות העלאת תוכניות חדשות בשנים הבאות הייתה נמוכה יותר.

הלהקה השתתפה גם במספר סרטים[[סרט|סרטי קולנוע]], כגון: "[[שלאגר (סרט)|שלאגר]]" (יחד עם [[עפרה חזה]]), "[[הקרב על הוועד]]" ו"[[גבעת חלפון אינה עונה]]", שהפך עם חלוף השנים ל[[סרט פולחן]] של [[קולנוע ישראלי|הקולנוע הישראלי]].

שירים שבוצעו על ידי הלהקה זכו להצלחה רבה בזכות המקצועיות שבאה לידי ביטוי בשילוב הקולי, העיבודים והתלבושות. זכור במיוחד ביצוע השיר "[[מים לדוד המלך]]" שחיבר [[עקיבא נוף]] ל[[פסטיבל הזמר]], בו השלושה היו לבושים בחצאיות "תנ"כיות" קצרות, וכאשר הרימו את ידיהם במהלך הפזמון, בצבצו תחתיהן תחתוניהם. מספרים שכאשר ראש הממשלה דאז, [[גולדה מאיר]], הייתה אמורה לחזות בהופעתם, ביצעו השלושה את השיר בלי החצאיות, שכן המארגנים סברו שזה לא יהיה מכובד להופיע כך. לאחר ההופעה הביעה גולדה את התפעלותה מהם, רק שאלהושאלה: "אבל למה לא הופעתם עם החצאיות?". כביקורת לאלו שבקרו את ההופעה עם החצאיות, כתבה [[נעמי שמר]] את השיר "[[למה צחקה מיכל]]" על הלעג שהביעה [[מיכל בת שאול|מיכל]] כלפי [[דוד המלך|דוד]] כשרקד לפני [[ארון הברית]] בהעלותו ירושלימה.

במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]] ביצעו "הגששים", יחד עם [[נעמי שמר]], את שירה "[[לו יהי (שיר)|לו יהי]]", שהפך אחדלאחד מסמלי המלחמה.

שירים ידועים נוספים שלהם, שביצעו בהופעות כמעבר קומי בין המערכונים, היו "עובדים עלינו עבודה עברית" ו"שיר הטלפון".

"הגששים" הופיעו בכל קצוות תבל, בעיקר בפני ישראלים ויהודים. בארצות הברית "הגששים" הופיעו בקהילות היהודיות במערכונים ב[[יידיש]].

כאשר גברי בנאי נשאל, מהו לדעתו סוד ההצלחה של הלהקה, ענה כי לדעתו היו אלואלה שני דברים: ההתמדה והעקרון שקיבלו ממי שהדריכה אותם ב"תרנגולים", [[נעמי פולני]], שתמיד אמרה: "צריך להסתכל על טובת העניין" וכך הם עשו, תמיד העדיפו את העבודה הקבוצתית והזניחו קטעי סולו, הן בשירים והן במערכונים.{{הערה|1="כל ההתחלות" עם גברי בנאי (1.44 שעות מתחילת התוכנית)}}

ב-[[2007]] הלך לעולמו [[ישראל פוליאקוב]]. יום לאחר פטירתו הוצג ארונו ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ונערך מופע לזכרו בו שרו שייקה וגברי את השיר "פנס בודד", כאשר בין המיקרופונים של השניים ניצב מיקרופון ריק. בעקבות פטירתו של פוליאקוב הודיע [[אסי דיין]] בטור אישי ב[[ידיעות אחרונות]] על דחיית הוצאתו של [[סרט המשך|סרט ההמשך]] שתוכנן ל"גבעת חלפון אינה עונה" ל"אחרית הימים", כדבריו.

ב-[[2013]], הוצגו בפסטיגלב[[פסטיגל]] שירים ומערכונים של השלישייה כמחווה.{{הערה|1=ידיעות אחרונות, 2 בנובמבר 2007}}