נתן גשטטנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
}}
[[קובץ:קברו של הרב נתן גשטטנר.jpg|ממוזער|קברו של הרב נתן גשטטנר]]
הרב '''נתן גשטטנר''' (בכתיב יידי: '''געשטעטנער'''; [[כ"ח באדר א']] [[תרצ"ב]], [[מרץ]] [[1932]] – [[י"ד בכסלו]] [[תשע"א]], [[21 בנובמבר]] [[2010]]) היה [[רב]], [[דיין (הלכה)|דיין]], מגדולי ו[[פוסק הלכה|פוסקי ההלכה]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] פנים מאירות ב[[בני ברק]] ומחבר פורה של ספרים בהלכה, ב[[תלמוד]] וב[[אגדה (יהדות)|אגדה]].
 
==תולדותיו==
נולד בעיירה [[גיור (עיר)|גיור]] (ראאב) שב[[הונגריה]] לעמרםלרבי עמרם גשטטנר, מגדולי חסידיו של האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא, מצאצאי ה[[חתם סופר]] והרבורבי [[מאיר איזנשטט]] בעל פנים מאירות. בשנת [[תרצ"ג]] ([[1933]]) עברה משפחתו ל[[נייפעסט]]. ב[[אלול]] [[ת"ש]] ([[1940]]) בגיל שמונה וחצי החל ללמוד בישיבתו של רבי בנימין ברגר בעיר. באלול [[תש"ב]] הלך ללמוד בישיבתו של רבי [[יוסף גרינוולד]] ב[[פאפא]], שם למד עד תחילת [[תש"ד]]. לאחר [[השואה]], שבה איבד את הוריו, למד בישיבתו של רבי [[משה ניישלאס]] בעיירה [[סרדהלי]]. בשנת [[תש"ז]] ([[1947]]) למד בישיבת מתיבתא ב[[לונדון]]. לאחר מכן למד שנתיים ב[[אנטוורפן]] אצל רבו האדמו"ר מפאפא.
 
בשלהי שנת [[תש"ט]] ([[1949]]) עלה לישראל. למד כשנה וחצי בישיבת [[חסידות בעלזא|בעלזא]] בירושלים. נישא לאטל, בתו של הרב חייםרבי מאיר חיים אונגר. במשך מספר שנים היה [[ר"מ]] בישיבתבישיבות פרעשבורג ערלויוערלוי בירושלים.
 
באלול [[תשכ"ה]] ([[1965]]) התמנה כרבכאב"ד שיכון אגודת ישראל בבני ברק. במרכז השכונה ייסד את ישיבת "פנים מאירות" (על שם זקנו) ועמד בראשה. נודע כאחד מגדולי הפוסקים, מפארי רבני יהדות הונגריה. במשך עשרות שנים כיהן כחבר הבד"ץ של הרברבי [[שמואל וואזנר]].
 
פרסם כ-150 ספרים תורנייםבכל מקצועות רביםהתורה, בראשם "להורות נתן" בהלכה ו"נתן פריו" על מסכתות התלמוד. הוציא כמה מספרי אבות משפחתו בתוספת ביאורים וחידושים.
 
בנו הרב עמרם יעקב גשטטנר ירש את מקומו כרב השיכון. בנו הרב חיים גשטטנר ירשעומד אתבראש מקומו בנשיאותנשיאות מוסדות פנים מאירות להורות נתן
 
==משפחתו==