|
אחת הגישות להתמודדות עם דילמות מסוג זה היא שימוש בכלים כלכליים כמו תמחור. לדוגמה, כדי להחליט אם לשמור על שטח כפתוח, אפשר לנסות לשערך את הערך הכלכלי שלו. את הערך הכלכלי של שטח פתוח אפשר לשערך על ידי בדיקת ירידת ערך הדירות באזור במקרה של בנייה בשטח.
== באסלאם ==
על פי המקורות האסלאמיים, אללה ברא את האדם להיות מחליפו על האדמה כדי שיפתח אותה ויעבדו עליה את אללה. אללה הציב לרשותו את שאר הברואים בכדי לשרתו, והותיר לו את השימוש בה ללא בזבזנות או גרימת נזקים.
האסלאם העניק חשיבות רבה לאיכות הסביבה, וניתן ראות זאת בהתייחסות חלק מפסוקי הקוראן והמסורות המכובדות לנושא:
1. האסלאם אסר להשחית את העולם ולהרסו ולזהמו. אללה אמר בפסוק 56 מסורת אל-אעראף (פרק 7: המחיצה) "ואל תשחיתו את הארץ אחרי שהושכן שלום ברחביה".
2. האיץ האסלאם בבני האדם לעבוד את האדמה ולנטוע בה כדי שתישאר ירוקה ומשמחת את הנפש. הנביא אמר "אם יגיע סוף העולם ובידי אחד מכם שתיל, והוא יכול לנטוע אותו, שיינטע אותו".
3. האסלאם החשיב כל מה שאוכלים בני האדם והעופות והחיות מהשדה כצדקה לבעל השדה. הנביא מוחמד אמר "אין מוסלמי שנוטע שתיל או זורע זרע, ולאחר מכן אוכל ממנו עוף, או אדם או בהמה, אלא שהוא יקבל גמול מאללה".
4. הח'ליפים שלאחר מוחמד , האיצו במוסלמים להתחשב בסביבה ושמירתה. כאשר הח'ליף הראשון אבו בכר, שלח את הצבאות לא-שאם, ציווה את מפקדם, יזיד בן אבו סופיאן לומר "אל תכרתו עץ, אל תהרסו דבר בנוי, אל תהרגו עז או גמל אלא לאוכל, ואל תשרפו דקל".
5. האסלאם נלחם בהתפשטות תופעת המדבור , עודד את ניצול האדמה וזריעתה. מוחמד אמר "זה שמחייה אדמה מת, היא תהיה שייכת לו".
6. האדם עודד להתנהג בטוב גם לחיות ולעופות. הנביא אמר "כל התייחסות לכל חי, למתייחס גמול מאללה" כלומר יש גמול מאללה למתייחס טוב גם לחיות, בהמות ועופות.
האסלאם אסר להזיק לחיה כלשהי. מוחמד אמר "אל תשתמשו בחיה כלשהי כתענוג אם זה מזיק לה".
== ביהדות ==
| 