הבדלים בין גרסאות בדף "וושינגטון קפיטלס"

בסדרת הגמר פגשו הקפיטלס את הקבוצה המפתיעה של הליגה, [[קבוצת התרחבות|קבוצת ההתרחבות]] [[וגאס גולדן נייטס]] שהגיעה לסדרת הגמר כבר בעונתה הראשונה בליגה, כשיתרון הביתיות הוא של הנייטס. משחק ראשון הפכפך שבו התחלפה ההובלה ארבע פעמים הסתיים בהפסד של הקפיטלס 6:4. במשחק השני הובילו הקפיטלס 3:2 כאשר הצלה וירטואוזית של השוער הולטבי, דקה ו-59 שניות לסיום, מנעה מהנייטס שער שוויון שהיה גורר את המשחק להארכה.
 
מאותה נקודה השתלטו הקפיטלס על הסדרה, והכוח ההתקפי שלהם בא לידי ביטוי. אובצ'קין, קוזנצוב וקרלסוןובקסטרום, מצטייני העונה הרגילה, הצטיינו גם בפלייאוף, ואיתם בלטו במאמץ ההתקפי שני [[ארצות הברית|אמריקאים]] - החלוץ טי ג'יי אושי והמגן ג'ון קרלסון. הקפיטלס ניצחו בשלושת המשחקים הבאים תוך שהם מבקיעים בהם 13 שערים, וזכו לראשונה בתולדותיהם בגביע סטנלי. בסך הכל כבשו הקפיטלס 20 שערים בחמשת משחקי הסדרה, ובשום משחק לא ירדו משלושה שערים. אלכסנדר אובצ'קין נבחר ל[[MVP]] של הפלייאוף וזכה ב[[גביע קון סמיית']].
 
הקפיטלס ניצחו במהלך מירוץ הפלייאוף עשרה משחקי חוץ, ובכך השוו את שיאה של [[לוס אנג'לס קינגס]] מ-2012; כמו כן הקפיטלס היו לקבוצה השנייה בתולדות הליגה, אחרי [[פיטסבורג פינגווינס]] ב-[[1992]], שזוכה בגביע סטנלי לאחר שחזרה מפיגור בכל סדרות הפלייאוף שלה.