אבן גולל – הבדלי גרסאות

באתרי חפירה רבים בישראל, בעיקר באתרים באזור ההר מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]], התגלו אבני גולל גדולות ומסילות לגלגולן בפתחי בנייני ציבור (כגון [[בית כנסת|בתי כנסת]]){{הערה|1=‫ ניר טל, ‬'''‫אבני גולל - עדויות ארכאולוגיות לחוסר ביטחון ביהודה בתקופה הביזנטית''',‬ ‫ [[מחקרי יהודה ושומרון]] ו (תשנו), עמודים 271-290 ‬}}. חצר המבנה הייתה מוקפת בחומה יציבה ובעלת פתח יחיד וצר יחסית, במפתן הפתח הותקנה מסילה ובצדי הפתח עוצבו מגרעות בחומה ובהן הייתה נתונה אבן גולל. הדבר איפשר את סגירת המקום באופן בטוח כאשר אינו בשימוש, דבר שאיפשר אחסון דברי ערך בתוכו. פתיחת האבן יכלה להעשות רק במשותף, דבר שמנע חדירה למקום על ידי בודד. הדבר איפשר גם יצירת מקום כינוס בטוח לאוכלוסיית היישוב, כאשר האזרחים יכלו להמלט אל בית הציבור ולסגור עצמם בתוכו כדי להתבצר מפני אויבים.