אלביס קוסטלו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למצעד הסינגלים הבריטי |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 39:
אלבומו הראשון של קוסטלו ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], ([[1980]]) "!!Get Happy", היה המוצלח ביותר מבין נסיונותיו הרבים בסגנונות מוזיקליים שונים. הוא התאפיין בשיריו הקצרים (20 שירים ב-50 דקות) ובמשחקי המילים האופייניים לקוסטלו.
האלבום הבא, ([[1981]]) "Trust", התאפיין בצליל יותר [[מוזיקת פופ|פופי]] וסגנון אקלקטי. הוא לא זכה להצלחה גדולה והיה הראשון מאז [[אלבום בכורה|אלבום הבכורה]] שלו שלא הניב אף להיט. בעקבות האכזבה מהאלבום, נסע קוסטלו לבדו ל[[נשוויל]] והקליט אלבום [[גירסת כיסוי|גרסאות כיסוי]] לשירי [[קאנטרי]] בשם (1981) "Almost Blue". האלבום גרר תגובות מעורבות מצד המבקרים, אך הצליח להחדיר להיט אחד ל[[מצעד הסינגלים הבריטי]].
אלבומו הבא, ([[1982]])"Imperial Bedroom", נשא גוון [[בארוק]]י אפל יותר, זכה לשבחי המבקרים אך מאידך לא הניב אף להיט. באלבומו השמיני, ([[1983]])"Punch the Clock", שוב שינה קוסטלו סגנון לפופ-[[מוזיקת נשמה|סול]] וצרף ללהקת הליווי הקבועה שלו גם זמרות ליווי ו[[כלי נשיפה]]. השיר "Everyday I Write the Book" מאלבום זה הפך ללהיט עולמי גם הודות לקליפ המלווה אותו, אשר הציג כפילים של [[הנסיכה דיאנה]] ושל [[הנסיך צ'ארלס]] בעת מריבה. באלבום זה מביע קוסטלו לראשונה [[מחאה פוליטית]]: בשיר "Shipbuilding" הוא מבקר את ההתעצמות הצבאית של בריטניה ובשיר "Pills and Soap" שהוציא בשם בדוי מתח ביקורת על ה[[תאצ'ריזם]].
| |||