אינטליגנציה רגשית – הבדלי גרסאות

מכיוון שהמונח התפתח מתוך גישות תאורטיות ופרקטיות שונות, הוא זכה להגדרות ו[[מדידה והערכה|שיטות מדידה]] מגוונות. ב-1990 סאלוביי ומאייר הציעו את ההגדרה: "יכולת האדם לנטר את רגשותיו ורגשות האחרים, להבחין בין רגשות שונים ולעשות שימוש במידע זה להכוונת חשיבתו ופעולותיו"{{הערה|שם=salovey90}}. אינטליגנציה רגשית תכונתית תוביל את האדם להיות שבע רצון ויעיל בחייו, מעצם כך שהם נרתמים להרגלים נפשיים והם מונעים מהאפקטיביות הסובייקטיבית שלהם, וכך חושבים בצורה בהירה ומפוקסת (רוט ולוין, 2013). נוסף על כך, האינטליגנציה הרגשית מהווה גורם עיקרי בחיינו, כ-80% מהפעילות היומיומית שלנו והאינטראקציות עם אחרים (אינטליגנציה רגשית יעוץ והנחיה). לאחר פרסום הגדרה זו, הוצעו הגדרות נוספות, דבר שגרם ללא מעט בלבול בנוגע למשמעות המושג. עד עצם היום הזה ההגדרות לא התייצבו וחוקרים בתחום ממשיכים ומתקנים אף את הגדרותיהם הם{{הערה|1= Dulewicz V & Higgs M. (2000). Emotional intelligence – A review and evaluation study. Journal of Managerial Psychology 15 (4), 341 – 372}}. עם זאת, ניתן לזהות 3 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית: