שמעון גרשון רוזנברג – הבדלי גרסאות

נולד וגדל ב[[ירושלים]], לשלום זליג ולסאסי, [[ניצולי שואה]]. למד בבית הספר נווה עציון ב[[שכונת בית וגן]] והמשיך בישיבה התיכונית [[נתיב מאיר]] וב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[כרם ביבנה]]. בשנת תשל"ג החל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל הרב [[שלמה פישר]] ואצל מספר מקובלים. באותה שנה נישא למרים זיו. לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל של [[ישיבת הכותל]]. את הכינוי שג"ר שבו הוא מוכר קיבל בישיבה התיכונית, כאשר אחד הרבנים ראה את ראשי התיבות על נרתיק ה[[טלית]] שלו, וכינה אותו כך בתור הלצה.

 

 

בשנות השמונים לימד כר"מ דומיננטי ב[[ישיבת הכותל]] ואף החליף את ראש הישיבה הרב [[ישעיהו הדרי]] למשך שנה (כאשר זה האחרון יצא לשנת שבתון). בעקבות התלכדותה של קבוצת תלמידים סביבו ומתחים פנימיים פרש מן הישיבה. ב-[[1984]] היה ממקימי [[ישיבת מקור חיים (ישיבה גבוהה)|הישיבה הגבוהה 'מקור חיים']]. בראשות הישיבה עמד הרב [[עדין שטיינזלץ]] והיא הוקמה במטרה לתת מקום לתפיסות חדשניות יותר. יחד אתו עברו אליה קבוצה מתלמידיו בישיבת הכותל. בהמשך התגלעו מחלוקות חינוכיות והישיבה נסגרה בקיץ [[1988]], סוף זמן קיץ תשמ"ח{{הערה|אריאל הורוביץ, [https://musaf-shabbat.com/2017/06/18/%D7%9E%D7%AA%D7%97-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/ מתח גבוה], מוסף שבת של מקור ראשון, 16 ביוני 2017}}. בשנת תשמ"ט עמד במשך שנה אחת בראש בית המדרש של [[מעלה - המרכז לציונות דתית]], יחד עם הרב [[יואל בן נון]] ופרופ' [[שלום רוזנברג]]. בשנת תש"ן ייסד פרופ' [[בנימין איש שלום]] את בית המדרש של [[בית מורשה]] ומינה אותו לראש בית המדרש יחד עם הרב [[אליהו בלומנצוייג]]. בסוף שנת תשנ"ו הקים את [[ישיבת שיח יצחק]] יחד עם הרב [[יאיר דרייפוס]], שם שימש ראש ישיבה עד לפטירתו. כמו כן כיהן כראש בית המדרש 'עורי', ולימד ב[[מדרשת לינדנבאום]]. התגורר בשכונת [[קריית משה]] בירושלים, היה נשוי ואב לשישה ילדים.