שירות המילואים בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1היעדר, \1\2\3
שורה 49:
 
עם זאת, אין בתגמולי המילואים כדי להוות פיצוי כספי מלא, בעיקר מהסיבות הבאות:
* בתקופת המילואים חייב המעביד לשמור על מלוא זכויותיו של העובד, כגון הפרשה לביטוח פנסיוני, זכות ל[[פיצויי פיטורים]] ועוד. המעביד אינו מקבל כל פיצוי על עלות זו, וכן הוא אינו מקבל פיצוי על אובדן התפוקה של העובד בהעדרובהיעדרו.
* איש מילואים שבשלושת החודשים שקדמו לשירותו חלה עלייה במשכורתו ימצא עצמו נפגע, שכן גובה התגמול מחושב על סמך ממוצע משכורות אלה, אלא אם מעסיקו יבחר לממן הפרש זה מכיסו. לעומת זאת, חייל מילואים שמשכורתו קָטְנָה ברבעון הקודם לשירות יקבל תגמול העולה על השכר שהיה מקבל אילו לא היה יוצא לשרת.
 
חייל מילואים שלא עבד קודם צאתו למילואים ([[סטודנט]], למשל), או ששכרו נמוך, מקבל תגמולי מילואים על-פי התגמול המזערי, שהוא 68% מ"הסכום הבסיסי" - סכום המוגדר בחוק הביטוח הלאומי, מתעדכן מדי שנה על פי עליית [[מדד המחירים לצרכן]] ועומד על 5,898 ש"ח לחודש וליום - 196.61 ש"ח (החל ב- 01/01/2018).
 
חיילי מילואים שביצעו 10 ימי שירות ומעלה בשנה, זכאים לקבלת "תגמול נוסף" בהתאם למספר הימים שבהם שירתו בשנה החולפת, המוענק באמצעות [[רשות המסים בישראל|רשות המסים]], בסכומים שווי ערך ל[[נקודת זיכוי|נקודות זיכוי]] ב[[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]], והוא ניתן בהתאם למשך השירות. מאחר שהמענק תוקצב על ידי האוצר בסכום קבוע, הרי שסכום המענק לחייל עשוי להשתנות בהתאם לסך ימי שירות המילואים שבוצעו בצה"ל באותה שנה. הסכום המרבי למענק זה הוא שווה ערך ל-2 נקודות זיכוי, שהן כ-5,200 ש"ח.