נדב איל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפופוליזם
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1הוותיק, ארצות הברית
שורה 46:
 
== המרד נגד הגלובליזציה ==
בשנת 2018 יצא לאור ספרו '''המרד נגד הגלובליזציה''' בהוצאת ידיעות ספרים. איל מציג את הספר כ"מסע בין שוחות המרד נגד הגלובליזציה" ומשלב בו מידע אמפירי רב, אבחנות על מה שהוא מכנה "סדיקת הסדר העולמי שנבנה בדם ובעמל רב אחרי מלחמת העולם השנייה", יחד עם חוויות אישיות מסיקור ניצחונו של [[דונלד טראמפ]] בבחירות בארה"בבארצות הברית, [[משבר ההגירה באירופה]], הפיגוע במומבאי ב-2008, [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)]], המצוקה הדמוגרפית ביפן, עליית הימין הקיצוני וה[[פופוליזם]] במערב אירופה ועוד. בין הרעיונות המרכזיים שאיל מציג בספר:
 
* איל מציע להביט בתקופת [[המלחמה הקרה]] כ"עידן האחריות", תקופה שאותה הוא מגדיר כנדירה בהיסטוריה המודרנית. נקודת המוצא שלו היא פוליטית וריאליסטית: מנהיגים ובוחרים שהתמודדו עם השלכות [[מלחמת העולם השנייה]] גזרו על עצמם מדיניות אחראית, זהירה ויסודית - ולכן נמנעו מקידום אג'נדות קיצוניות, פופוליסטיות ולאומניות.עידן האחריות, לדבריו, הסתיים ב- [[פיגועי 11 בספטמבר|פיגועי 11 בספטמבר.]] בכך שונה גישתו מהמבט המקובל, שרואה בהתמודדות הבין-מעצמתית תו ההיכר ההיסטורי היסודי של העידן שאחרי מלחמת העולם השנייה ועד נפילת [[חומת ברלין]].
* איל עוסק בהרחבה במצבו המשתפר של המין האנושי בשל המהפכה התעשייתית, סחר בינלאומי והגלובליזציה, אך במקביל טוען שהגלובליזציה היא תופעה דיאלקטית, הכוללת ניצול ושיעבוד ביסודה. בניגוד לכותבים אחרים על גלובליזציה, כמו [[תומאס פרידמן]] או איאן ברמר, איל איננו סבור שעליית טראמפ או [[פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי]] מאפיינים "גל פופוליסטי" או ריאקציה זמנית להתפתחות טכנולוגית מהירה, אלא מגדיר את המצב הבינלאומי הנוכחי כ"מרד נרחב" וארוך טווח נגד הגלובליזציה בכל צורותיה, הכלכליות והתרבותיות.
*פונדמנטליזם תופס חלק מהותי מספרו, ואיל טוען בו כי פונדמנטליזם אלים הוא הצורה הותיקההוותיקה ביותר של רדיקליות המתנגדת לגלובליזציה. הוא משוחח עם נאצים ומביא את רישומי השיחות של מבצעי הפיגוע במומבאי ב-2008, וממחיש כיצד הפונדמנטליזם מדמיין מחדש מסורות מומצאות ומצב "טהור" שאליו צריך לשוב, והשמדת הגלובליזציה חיונית לצורך כך.
* בעניין הגירה, איל מגדיר את ביקורת הגבולות כ"ניסוי הגדול ביותר בהיסטוריה של האנושות", ומסביר כי העם היהודי הוא הקורבן המרכזי של הניסוי, משום שחסמי גבול והגירה מנעו את בריחת היהודים מאירופה ערב [[השואה]].
*גישתו של איל למרד ולמורדים היא אמפטית, והוא אמר בריאיונות לאחר פרסום הספר כי הוא "מצדיק את המרד", משום ש"רק כך" ניתן לתקן את הגלובליזציה. איל עוסק בהרחבה ברעיונות [[עידן הנאורות]] וטוען כי המרד המתרחב כעת מאיים כעת על הרעיון היסודי של הקידמה, וכי זו הסכנה העמוקה הנובעת מאי תיקון המציאות הגלובלית. לדבריו, אין מחסור ברעיונות ראויים לתיקון הגלובליזציה, והמצוקה המרכזית - שעליה לא נותנים את הדעת הכותבים על התופעה -היא ש"אין רצון פוליטי אלקטורלי או נכונות להילחם עבור גלובליזציה, או עבור רעיונות מהפכניים שישפרו אותה...מנהיגים וקובעי מדיניות יודעים כי קיימות תוכניות ויוזמות שיכולות ליצור עולם יציב וצודק יותר, אך הם אינם מוכנים להקריב הון פוליטי בניסיון ליישמן. להגנתם אפשר לומר שאם ינסו ממילא ייתקלו בגלים הגבוהים של הפופוליזם ויסולקו במהירות מתפקידם. עידן הערעור הנוכחי איננו עידן האחריות..".