עסקים קטנים ובינוניים – הבדלי גרסאות

{{לערוך|נדרשת [[ויקיפדיה:עריכה טכנית|ויקיזציה]] , בין השאר - חסרים קישורים פנימיים}}

עסקים אלה מוגדרים באופן שונה במדינות שונות. בחלק מהמדינות ההגדרה היא בהתאם למספר העובדים, בחלקן בהתאם לגודל המחזור העיסקיהעסקי (הודו למשל, שם מדובר על עסקים תעשייתיים בלבד – Small Industries) ובאחרות בשילוב של שני הנתונים. כל זאת בתנאי שהם עסקים עצמאיים ואינם חלק (כמו חברת בת למשל) מתאגיד אחר.

קיום קורסים בנושאים רלוונטיים ליזמים חדשים כמו: הקמת וניהול עסק, עבודה בעזרת מחשב, עבודה מהבית ועוד; וכן לבעלי עסקים קיימים הזקוקים לחיזוק בתחומים כמו: שיווק, ניהול כספים, אנגלית עיסקיתעסקית ועוד. בנוסף לניהול קורסים ייעודיים ממושכים, ניתן גם לקיים הכשרות קצרות בערבים, ובסופי שבוע.

לחממות הטכנולוגיות מתקבלים יזמים לאחר שתי בחינות: בחינה של ההיתכנות הטכנולוגית של הרעיון שלהם ובחינה הסיכוי העיסקיהעסקי שלו. החממות הללו מספקות ליזמים שהתקבלו תקציב, סיוע טכני, סיוע וייעוץ עיסקיעסקי וכן שירותי משרד וקשרי משקיעים. היזם יכול לשהות בחממה עד שנתיים או שלוש ולאחר מכן עליו לעמוד ברשות עצמו. בישראל קיימות (2018) 18 חממות טכנולוגיות. החממות הראשונות הוקמו בישראל על ידי [[המדען הראשי במשרד הכלכלה|המדען הראשי]], בעקבות גלי העלייה מברית המוכצות בראשית שנות ה-90. לאחר כ-15 שנה הוחל בהפרטת החממות והן מנוהלות על ידי חברות פרטיות לאחר שזכו במכרז ונהנות מתמיכת המדען הראשי.

החממות העסקיות מיועדות לסייע ליזמים בענפים שונים בראשית דרכם והן מספקות מיקום, ייעוץ עיסקיעסקי ושיווקי, סיוע במציאת משקיעים ושירותי משרד. גם כאן יכול היזם לשהות בחממה בדרך כלל עד שלוש שנים.