וילם איינטהובן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אבות טיפוס\2
שורה 23:
==עבודתו==
 
לפני איינטהובן, ידעו שה[[לב]] פועם ומייצר [[זרם חשמלי]], אבל הכלים באותה תקופה לא היו יכולים למדוד במדויק את ה[[תופעה]] אלא בעזרת מיקום [[אלקטרודה|אלקטרודות]] הישר מעל הלב. החל מ-[[1901]], איינטהובן הכין סדרה של [[אב-טיפוס|אבי-אבות טיפוס]] ל[[גלוונומטר]] [[חוט]]י, אשר השתמשו ב[[חוט להט]] דק שנע בין שני [[אלקטרומגנט]]ים חזקים. כאשר זרם עבר דרך החוט, ה[[שדה אלקטרומגנטי|שדה האלקטרומגנטי]] גרם לחוט לנוע. לאחר מכן האירו את החוט והוא הטיל [[צל]] על קו נע של [[נייר]] מיוחד, שהשאיר קו מתמשך על הנייר, שהראה את תנודות החוט. האבטיפוס הראשון שקל 270 [[קילוגרם]], ונזקק לצינון קבוע בעזרת [[מים]] למניעת התחממות יתר של האלקטרומגנטים וכדי להפעילו נדרשו 5 אנשים. מכונה זו הגבירה את הרגישות הרגילה של הגלוונומטר והייתה יכולה למדוד את קצב הלב בקלות למרות ה[[בידוד חשמלי|בידוד]] הנגרם מה[[בשר]] וה[[עצם|עצמות]].
 
על אף שפיתוחים טכנולוגיים מאוחרים שיפרו מאוד את מכשירי האלקטרוקרדיוגרם ואת טכניקות מדידת קצב הלב, ה[[טרמינולוגיה]] המשומשת לתיאור תוצאות של אלקטרוקרדיוגרם נשארו מתקופתו של איינטהובן, ואת רובן הוא קבע בעצמו. לאחר פיתוח הגלוונומטר ה[[חוט]]י, פנה איינטהובן לחקר [[מחלה קרדיווסקולרית|מחלות קרדיווסקולריות]], ואת השפעתן על קצב הפעימות של ה[[לב]]. ב-[[1924]] קיבל [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] על המצאת מערכת האלקטרוקרדיוגרם הראשונה שנעשה בה שימוש [[רפואה|רפואי]].