אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שחזור לגרסה 22832471 מ־01:08, 11 באפריל 2018 מאת דוידוד |
||
שורה 1:
{{אנדרטה
[[קובץ:HolocaustMahnmalLuft.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האנדרטה במבט אווירי]]▼
[[קובץ:Holocaust memorial tree.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אתר הזיכרון במבט מבחוץ]]▼
[[קובץ:Holocaust-Mahnmal-Berlin_18780021_a-Mario_Duhanic.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]▼
[[קובץ:Denkmal für die ermordeten Juden Europas P7120031.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבט מתוך מרכזה של האנדרטה]]▼
'''האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו''' (ידועה גם כ'''אנדרטת השואה'''), היא [[אנדרטה|יד זיכרון]] שהוקמה ב[[ברלין]] ל[[יהודים]] שנרצחו ב[[השואה|שואה]], ותוכננה על ידי ה[[אדריכל]] [[פיטר אייזנמן]]. האנדרטה נחנכה בתאריך ה-[[10 במאי]] [[2005]], והיא ממוקמת בצידה המזרחי של העיר, מעט דרומית ל[[שער ברנדנבורג]], מול בניין השגרירות האמריקאית בברלין, במקום שבו שכן בימי [[הרייך השלישי]] בניין משרדי הקאנצלר של [[אדולף היטלר]]{{הערה|{{וואלה!|דניאל בן סימון, ברלין, הארץ|נחנכה האנדרטה לשואה בברלין|713755|10 במאי 2005}}}}.▼
האנדרטה משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר וכוללת 2,711 [[קובייה|קוביות]] [[בטון]], המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור אשר שקוע במרכזו, ומזכיר סידור של [[מצבה|מצבות]] ב[[בית עלמין]]. קוביות הבטון הן באורך של 2.38 מ', ברוחב של 0.95 מ', ובגבהים שונים, בין 0.2 מ' ל-4.8 מ'. הצבת הקוביות תוכננה על מנת ליצור אווירה של אי נעימות ובלבול. המיקום שנבחר לאתר הזיכרון, בקרבת אזור עסקים, אשר בו מרוכזות גם מספר שגרירויות, יוצר מצב בו אנשים רבים חולפים על פני האנדרטה מדי יום ואינם יכולים להתעלם ממנה.▼
מרכז מידע תת-קרקעי המסונף לאתר כולל את שמותיהם של כל הקורבנות הידועים של השואה, אשר התקבלו ממוזיאון [[יד ושם]], וכן תערוכה בנושא [[השואה]].▼
עלות בניית האתר נאמדה בכ-25 מיליון [[אירו]].▼
|שם=
|שם בשפת המקור=
שורה 28 ⟵ 16:
|מפה={{מממו|ברלין}}
}}
▲[[קובץ:HolocaustMahnmalLuft.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האנדרטה במבט אווירי]]
▲[[קובץ:Holocaust memorial tree.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אתר הזיכרון במבט מבחוץ]]
▲[[קובץ:Holocaust-Mahnmal-Berlin_18780021_a-Mario_Duhanic.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
▲[[קובץ:Denkmal für die ermordeten Juden Europas P7120031.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבט מתוך מרכזה של האנדרטה]]
▲'''האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו''' (ידועה גם כ'''אנדרטת השואה'''), היא [[אנדרטה|יד זיכרון]] שהוקמה ב[[ברלין]] ל[[יהודים]] שנרצחו ב[[השואה|שואה]], ותוכננה על ידי ה[[אדריכל]] [[פיטר אייזנמן]]. האנדרטה נחנכה בתאריך ה-[[10 במאי]] [[2005]], והיא ממוקמת בצידה המזרחי של העיר, מעט דרומית ל[[שער ברנדנבורג]], מול בניין השגרירות האמריקאית בברלין, במקום שבו שכן בימי [[הרייך השלישי]] בניין משרדי הקאנצלר של [[אדולף היטלר]]{{הערה|{{וואלה!|דניאל בן סימון, ברלין, הארץ|נחנכה האנדרטה לשואה בברלין|713755|10 במאי 2005}}}}.
▲האנדרטה משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר וכוללת 2,711 [[קובייה|קוביות]] [[בטון]], המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור אשר שקוע במרכזו, ומזכיר סידור של [[מצבה|מצבות]] ב[[בית עלמין]]. קוביות הבטון הן באורך של 2.38 מ', ברוחב של 0.95 מ', ובגבהים שונים, בין 0.2 מ' ל-4.8 מ'. הצבת הקוביות תוכננה על מנת ליצור אווירה של אי נעימות ובלבול. המיקום שנבחר לאתר הזיכרון, בקרבת אזור עסקים, אשר בו מרוכזות גם מספר שגרירויות, יוצר מצב בו אנשים רבים חולפים על פני האנדרטה מדי יום ואינם יכולים להתעלם ממנה.
▲מרכז מידע תת-קרקעי המסונף לאתר כולל את שמותיהם של כל הקורבנות הידועים של השואה, אשר התקבלו ממוזיאון [[יד ושם]], וכן תערוכה בנושא [[השואה]].
▲עלות בניית האתר נאמדה בכ-25 מיליון [[אירו]].
==היסטוריה==
העיתונאית הגרמנייה [[לאה רוש]] הייתה הכוח המניע מאחורי בניית האנדרטה. בשנת [[1989]] היא ייסדה קבוצה על מנת להביא לבניית האנדרטה ולאסוף תרומות. כאשר הדרישה קיבלה תנופה ציבורית, ה[[בונדסטאג]] החליט להביא ליישום הפרויקט, ובמאי [[1994]] החלה התחרות על תכנון האתר. ביוני [[1995]] התקבלה הצעתה של קריסטין ז'קוב-מרקס, [[צייר|ציירת]] מ[[ברלין]], ליצירת מישור משופע מבטון בו ייחרתו שמות הקורבנות{{הערה|[http://wso.williams.edu/~mdeean/berlin/jackob-marks.html]}} אך ההצעה העלתה ביקורת רבה, וחריטתם של מיליוני השמות באבן נראתה כבלתי ניתנת ליישום. לבסוף דחה הקאנצלר [[הלמוט קוהל]] את הצעתה של ז'קוב-מרקס. בתחרות נוספת שנערכה בנובמבר [[1997]] זכה האדריכל היהודי - אמריקני [[פיטר אייזנמן]]. בתחרות זו נדחתה הצעה להשאיר את האתר ריק למעט תחנת אוטובוס ממנה ייצאו אוטובוסים כל מספר דקות למחנה הריכוז [[זקסנהאוזן]]. ביוני [[1998]] רוב גדול של ה[[בונדסטאג]] החליט על קבלת תוכניתו של אייזנמן, לה צורף מוזיאון תת-קרקעי "מקום המידע", אשר גם אותו תכנן אייזנמן. הבנייה בפועל החלה ב-[[1 באפריל]] [[2003]].
| |||